והנה מעלתו הביא דברי הנו"ב סי' ל"ו שחידש כיון דמצאו ד' בגדים שוב הו"ל מנין ומעלתו כתב דדבר שדרכו בזה לא שייך מנין סימן וכמו שכתבו התוס' ביבמות דף קט"ו לענין שושמשי דדבר שדרכו בכך לא הוה מנין סימן ומעלתו אסברה לה כל דדרך האדם ללבוש כן לא הוה סי' ובאמת אני תמה על הנו"ב דסבר דהוא חידש זאת וכבר האריך בזה בשו"ת מ"ב סי' מ"ו והט"ז בסי' י"ז ס"ק ח"י וכל דברי הנו"ב מוזכרים שם אך תמהני על כלם דהמ"ב בעצמו כתב דבמקום דחיישינן לשאלה כמו בכלים שוב לא הוה מנין סימן ודבריו נכונים אמנם בכלים דלא מושלי אנשי אפשר דלא חיישינן ואף להב"י והריטב"א מ"מ כיון דע"פ רוב אין משאיל שוב אפשר דהמנין הוה סימן אמנם בנ"ד לא ידעתי למה לא חשיב מנין סימן במה שאמרה שג' רשומי חתיכות מחבורות ניכר דהוה מנין סימן וכאן ל"ש לא דחיית המ"ב ולא דחיית מעלתו דזה ודאי אין דרך להיות כן והוה סי' מובהק ע"י המנין ועיין בק"ע אות רע"ג ועיין במ"ב סי' ס"ג ודו"ק.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן ר״ס (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.