שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רנ״ו (ב׳)

והנה במה שהארכתי למעלה אי בפ"נ הולכין אחר הרוב הנה בספר קהלת יעקב להגאון ש"ב אבד"ק ליסא זצ"ל בסי' ד' באהע"ז סל"ג חידש הרב ז"ל לפמ"ש בשטה מקובצת ב"מ דף ז' גבי עשירי ספק דרוב מטעם ספק ונהפך האיסור להיתר ע"י ביטול ברוב ולפ"ז לפמ"ש המלמ"ל פ"ו ממעילה דאם היתר נתערב ברוב איסור לא בטל היתר ברוב להיות איסור ללקות עליו וא"כ נהי דברוב ישראל היתר הוא מטעם ביטול ברוב מ"מ ההורגו אינו נהרג עליו דלחייב עונש לא מהני ביטול ברוב ע"ש שהאריך בזה ונפלאתי איך פה קדוש יאמר זה והרי בד"נ הולכין אחר הרוב כדאמרו בסנהדרין דף ע"ט וכן בחולין דף י"א דלמדו ממכה אביו ואמו דאזלינן בתר רוב וע"כ לא כתב הרא"ש רק לענין כל דפריש מרובא פריש דעכ"פ אינו ודאי רק ספק אבל מה ענינו לומר שאין עונשין מן הספק דהיתר לא נהפך לאיסור לענין מלקות דשם שילקו ויהיו נהפך ההיתר להיות איסור זה לא אמרינן אבל מ"מ עונשין על הספק ומה דלא נהפך ההיתר להיות איסור הוא מטעם שהאיסור דרכו להיות בטל ולא היתר וכמ"ש הר"ן סוף ע"ז וכמ"ש בגליון הרמב"ם הלכות מעילה שם ובאמת מ"ש בשטה שם בשם הרא"ש דהתורה התירה אותו ספק באיסור כדכתיב אחרי רבים להטות ונהפך האיסור להיתר ע"י ביטול ברוב צ"ע דאם נהפך האיסור להיתר שוב נעשה היתר גמור ובזה נחלקו הרשב"א והרא"ש דהרשב"א כתב דאחרי רבים להטות ועל כל אחד אומר שהוא ההיתר והרא"ש כתב דנהפך להיות היתר ועיין ב"י סי' ק"ט וצ"ע אבל אף אם נדחוק דמה דנהפך להיות היתר הוא ג"כ מתורת ספק עכ"פ זה לא אמרינן דעל רוב איסור לא יענש ח"ו ישתקע הדבר ולא יאמר ובאמת בנמוק"י ביבמות פ' ששי כתב דבאיסורין כל שהוא רוב אתרע לה רוב.