בשנת תרכ"א אור ליום ד' ויגש וא"ו טבת הגיעני תשובה מהרב מו"ה דוד אבד"ק מינקוויטץ וז"ל השאלה בעיר הזאת יש יהודים מעטים ושכונת עכו"ם נמשך הרבה חוץ לעיר ואחר כלות שכונת עכו"ם יש כפר אחד סמוך כמו שלש מאות אמות מן העיר וכפר זה הולך לרוחב ולא לאורך רק בית אחד נקרא קרעטשמי עומד אצל הדרך ואחר כך רחוק כמו אלף אמות מתחיל כפר אחר ונמשך לאורך אצל הדרך ומנהג מימים קדמונים שמן העיר הולכין אל הכפר השני בשבת בלא עירוב ומן הכפר השני לעיר מניחין עירוב ומן הכפר הראשון לעיר הולכין בלי עירוב דסומכין על הדין דאנשי גדולה מהלכין כל עיר קטנה ואין אנשי עיר קטנה מהלכין בעיר גדולה וכלתה מדתן באמצע העיר וע"ז אמר מעלתו דא"כ גם מהכפר הראשון לעיר ג"כ צריך עירוב דכלתה מדתן באמצע העיר ועוד שגם מהעיר לכפר השני ג"כ כלתה מדתן בחצי הכפר ועיקר החילוק בין עיר גדולה לקטנה הוא רק במה שכלתה מדתן בחצי העיר או בסוף העיר ואם כאן ג"כ כן וכן תמה מעל' על מה שראה בעירות גדולות אשר נמשך העיר חוץ לעיר כמה מילין ואח"כ עומד קרעטשמי השייך לכפר אחד ועכ"פ הוא רחוק מהעיר יותר משבעים אמה ושירים ולא עלה על דעת אדם לאסור לילך לעיר מן הכפר אף שיש בעיר עירובין מ"מ הם רחוקים מחוץ לערוב כמה אלפים ולא מדקדקין מחמת שהם סמוכים לעיר וע"כ רצה לחלק בין אם שייך לכפר אחרת ואין לו שום ענין להעיר אבל מי שיושב בתוך תחום העיר נחשב כאנשי העיר דהא אין צריך לערב אבל מדברי רש"י בדף ס' בד"ה ומאן דתני אין אנשי העיר לא משמע כן וגם מדברי המ"א סי' ת"ח ס"ק ב' לא משמע כן וגם כתב כי אפשר לחלק בין עיר גדולה וקטנה דהם חלוקי' לגמרי אבל בעיר וכפר דרוב מחיית' מהעיר ותשמישיהן מהעיר נחשב כעיר עכ"ד בקצר' ואני אומר דאם כן מה אמרו תרוייהו תנינהו אנשי עיר גדול' וכו' והא שם עיר גדולה וקטנה תנן אבל מודד מיירי מעיר לכפר וה"א דאפילו כלתה מדתן באמצע העיר שייכים לעיר וע"כ דאין לחלק בזה וכן מה שרצה לחלק בין יושב תוך תחום העיר או לא ישב בתוך התחום גם כן אין לו מקום דכל שיש שבעים אמה ושיריים בין העיר ובין מקום ישיבתו שוב לא נחשב לעיר כלל ולא הבינותי מ"ש לחלק בין יושב בתוך התחום דאחר שכתב שהוא לאחר שבעים אמה ושירים א"כ לא נחשב בתוך העיר ואפשר דכל שהיא בתוך התחום נחשב כאלו היא מן העיר אבל לא נהירא.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רנ״ב
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
