שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רמ״ח

בש"ק וישב תרי"ז כ"ג כסליו היה אצלי הרב החריף המופלג בתורה מו"ה יצחק שמעלקיש נ"י וכעת הוא רב גדול אבד"ק ברזאן וכה הראני דברי הכו"פ סי' צ"ד ס"ק ה' במה שחידש דהבשר שבתוך הכף נעשה נבלה תיכף שכשמגיע החלב שבקדרה להבשר דאף דהחלב לא נ"נ שהרי יש ששים מבית ומבחוץ שהוא מקושר דבלוע בקדירה מקושר עם החלב שבקדירה מ"מ הבשר נ"נ וכל שכבר נ"נ הוה כשאר איסורים דאינו מפליט כל הטעם כמ"ש הרשב"א ומניח טעם קלוש וכל שכבר נ"נ הוה כשאר איסורים ואסור ע"ש וע"ז הראה דברי הת"ד סי' צ"ב ס"ק א' דמה שחידש שם דכל שסופו לצאת נחשב כיצא לגמרי כמבואר בתוס' חולין דף צ"ז ע"ב גבי כחל ע"ש וע"ז רצה לחדש הרב החריף הנ"ל עפמ"ש הר"ן סכ"ה הובא בב"י יו"ד סימן צ"ה לענין קערות של בשר שהודחו ביורה חולבת שהסה"ת אסרן והרמב"ן כתב דאשתבש כהני דהוה כמו דגים שעלו בקערה וכ' שם הרמב"ן דכן הדין לפי שאין בשר שבדגים או במים אוסרין עד שיתערב עם החלב ויתנו טעם זה בזה שאין בב"ח אוסר לעולם אא"כ יתנו טעם זה בזה ע"ש ומזה הוציא הרב הנ"ל דבב"ח ל"מ מה שאחד מהם קבל טעם מחברו כל שחברו לא קבל טעם ממנו ואם כן כאן שיש ששים לגבי החלב דהיה מקושר גם הבשר שבתוך הכף לא נאסר זה תורף דבריו והנה אף שמלשון הרמב"ן אין להוציא זאת כאשר יראה המעיין דעיקר כוונתו דהוה כשלשה נ"ט דאינו אסור עד שיקבלו טעם אמנם גם אם נניח זאת ובאמת גם מצד הסברא נראה כן דהא כל אחת בפ"ע מותר רק בהתחברן נאסרו וכל שהאחד לא קבל טעם ל"ש לאסור השני דמהיכן נאסר הא כל חדא בפ"ע לא נאסר רק ההתחברות ואף שגם ע"ז יש לפקפק דמ"מ אחת שקבל טעם מהראוי לאסור אבל כ"ז אינו ענין לנ"ד דשם לא התחיל קבלת הטעם ושפיר כתב דלא נאסר אבל כאן באמת גם החלב קבל טעם רק שנתפשט הטעם בששים ונתבטל בששים אבל מ"מ הרי קבל טעם והו"ל שפיר בב"ח ששניהם קבלו טעם רק שבאחד יש ששים ובאחד אין בו ששים וז"ב מאוד וכן הודה לי בעצמו שיש לומר כן ואמר שגם בספר ברוך טעם בשער התערובות פ' ששי כ"כ שזה מקרי טעם רק שבטל בששים ואני אין דרכי לעיין בספרי אחרונים שנדפסו בזמנינו כי אין הזמן מסכים אבל גם מצד הסברא נראה כן יע"ש אם ירצה המעיין לחפש.