שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רמ״ז

והנה דרך אגב אכתוב מה שהשבתי ביום ה' אחרי תרי"ב כ"ה למב"י לנעמריב לתלמודי הרב המופלג מו"ה סענדיר שורשטיין נ"י במה שהאריך בסוגיא דטכ"ע ולהיות כי הדברים עתיקים והזמן אינו מסכים הנה במה שהארכת לא אבאר רק בקוצר והנה מה שהארכת בסוגיא דמשרת ובביאור דברי הר"ש דבקופה ל"ש חזקה וע"ז הבאת דברי התב"ש סי' ח"י דדבר שנהגנו בו היתר הו"ל חזקה אף שלא ידענו מהיכן בא לו החזקה וע"ז רצית לדמות הרבה דברים לזה ובמח"כ לא הבינותי דברי התב"ש דשם הוא בענין שאנו מחזיקין הדבר שהוא כן עד"מ שזה כהן א"א להוציא מחזקתו אבל באיסור והיתר שנופלים זה בזה מה שייך לומר שנהגנו בזה היתר ובזה איסור הא אנו דנין במה שאירע מקרה שנתערב ובזה פשיטא דאזל לי' החזקה שהיה לו מקודם אמנם מה שהקשית בהא דאמרו מדרבנן נשמע לר"ע דלר"ע נימא דהיתר מצטרף לאיסור בכל התורה והקשה לפמ"ש הרשב"א דכל דאמרינן המל"א אף חענ"נ אמרינן וא"כ לר"ע דיליף טכ"ע מגעולי עכו"ם יקשה קושית התוס' היאך הגעילו כלי מדין והא חזר ונאסר ונ"נ וא"ל דלא אמרינן נ"נ בשאר איסורים דהא לר"ע דס"ל המל"א א"כ ס"ל דנ"נ והנה יפה שאלת אך הדבר נכון דאף אם ר"ע ס"ל המל"א ואמרינן דנ"נ היינו מטעם דכיון דהיתר מצטרף לאיסור א"כ שוה לבב"ח דחצי זית חלב וחצי זית בשר מצטרף וה"ה בזה אבל זה כשהיא בעין אבל שיסבור דאף הטעם היוצא מן הכלי יהיו המל"א זה לא אמרינן ואף למ"ד טכ"ע דאורייתא הא שיטת מהריב"ל דע"י כלי לא אמרינן טכ"ע דאורייתא וא"כ איך אפשר שיהיו נעשה נבילה ואף אם נימא דלא כמהריב"ל מ"מ הרי בזה ודאי לא נ"נ שיצטרף הטעם שיצא מן הכלי וילקה בזה ולא מצינו בכה"ג שיהיו המל"א ובלא"ה אין מקום לקושייתך דבאמת בספר בית הלל סי' קכ"ב הקשה על סברת התוס' דהאיך הגעילו כלי מדין והקשה דהא י"ל דע"י גדנפא הגעילו והיינו באופן שהיו במים נגד הכלי שהרי הגדפנא עלה הרבה למעלה והפר"ח בק"א כתב בזה דכל שהוא אסור מה"ת לא מועיל גדנפא ולא הבינותי דהא עיקר דבעי ששים נגד הכלי ובגדנפא יש ששים נגד הכלי האסור ושוב מצאתי ברשב"א ח"א סי' תק"נ שכתב כן בהדיא דיורה גדולה הכשירו בגדנפא ע"ש וכ"כ שער רביעי ואם כן לא קשה ולפמ"ש הרמב"ן דמים מפליטים ולא מבליעים בוודאי לק"מ ודו"ק.