שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רמ״ד (ב׳)

ומ"ש על דברת המגן גבורים לענין דבש תמרים אם מקרי דבש וע"ז הביא הש"ס בשבועות דף י"ב ועיין בשו"ת רדב"ז ח"ג ס' תקכ"ב מה שהאריכו שם החכם השואל והרדב"ז ואני הארכתי בזה מהש"ס הלז ותמהתי שם על הרדב"ז והמלמ"ל פ"ב מבכורים המ"ט שהביאו דברי הירושלמי בכורים יכול דבש ממש והבינו דהדבש ממש היינו דבש דבורים ובמחכ"ת נטו מדרך הפשוט דהכוונה יכול דבש ממש היינו משקה היוצא מן התמרים וע' חולין ק"כ וכבר רמזתי קצת בירושלמי שם בהגהותי הנדפסים אבל הארכתי יותר ונדפס על שמי ואיני זוכר מקומו כעת וע' מלמ"ל פ"ה מאסורי מזבח ה"א ומ"ש בהגהותי לאהע"ז ס' ל"ח שנסתפקתי אם הרהר לעשות התשובה אף אם לא השיב הגזלה אם מועיל תשובתו והביא שכן נסתפק בס' משנ"ח וע"ז כתב מעלתו שנעלם מאתנו דברי הש"ס ברכות י"ט דאמר אבל ממונא עד דמיהדר במחכ"ת לא שמה מתיא דשם אמרו דבשאר דברים חלילה להרהר על ת"ח שמא לא עשה תשובה דבודאי עשה תשובה אבל ממונא כל זמן דלא מהדר יכול להרהר עליו והיינו דמסתמא אם הוה מהרהר בתשובה הוה ודאי מחזר תיכף לקיים מצות והשיב וגם משום דקשה גזל ועיין ט"ז יו"ד ס' ר"ג סק"ה אבל אם באמת הרהר בתשובה אף שעדיין לא הוה לו שעות להדר אפשר דמועיל תשובה.