שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רל״ג (ב׳)

מכתבך הגיעני זה איזה שבועות כבר השבתי לך וכעת הודעתני כי לא הגיע עדיך ובקשת לכתוב לך שנית הנה טרדות רבות סבבוני וקשה עלי לזכור מה שכתבתי לך בכ"ז אמרתי לכתוב מה שנתחדש לי כעת מה שהקשית על דברת הרא"ש הובא בשטמ"ק במ"ש רש"י ריש המדיר דהמדיר את אשתו מלהנות לו דקאי על שהדירה ממזונות ומתשמיש לא הדירה וכתב הרא"ש הטעם דלא הדירה רק מדבר שהיא נהנית ממנה אבל ממה שהוא נהנה ג"כ ודאי לא היה דעתו להדירה דהרי מפסיד גם הנאתו וע"ז הקשה מהא דאמרו בנדרים דף מ"א ב' רוחץ עמה באמבטי גדולה אבל לא בקטנה וישן עמה במטה ר' יודא אומר בימות החמה אבל לא בימות הגשמים מפני שהוא מהנהו וכן קי"ל בטוש"ע סי' רכ"א ס"ה והרי שם גם היא נהנה מזה ואפילו הכי אמרינן דאוסרה גם הנאם זו שהיא ג"כ נהנה וכך כתב הרשב"א בחידושיו לנדרים דף ל"ד ע"ש א"כ קשה על הרא"ש מהמשנה הלז ולפענד"נ דיש ליישב דברי הרא"ש עפמ"ש בשטמ"ק כתובות דף ק"ח גבי מה דאמרו מחזיק אבדתו מצוה קעביד וכתב בשם תלמידי הרבינו יונה כיון דמצוה קעביד וכיון דמיטל עליו לקיים המצוה לא ניחוש להנאת אחר דכי קא מתהני אדם למצוה קא מתהני ודוקא להחזיר לו אבדה הוא דמותר מפני שאין המחזיק יכול לקיים מצוה זו אלא א"כ יחזירנה אליו אבל לתת לו צדקה אסור דאם ירצה יוכל לתת לאחרים שיקיים המצוה עמהם יע"ש הנה האיר עינינו דמה דלא יוכל לקיים המצוה רק עי"ז לא ניחוש להנאתו של זה דזה נהנה ע"מ שמצוה עליו וממצוה קא מתהני ולפ"ז גם אנו נימא דע"כ לא כתב הרא"ש דבתשמיש שגם היא נהנה לא אדרה היינו כיון שא"א לקיים מצות עונה באשה זו רק ע"י שיהנה אמרי' דלא אדחה מזה דהא הוא מוכרח להנאותה ע"י שהוא נהנה ג"כ כיון שא"א בלעדי זאת בזה לא אדרה דהא היא נהנת ע"י שהיא נהנה ואפשר להיות הנאתו בזו האשה כי אם ע"י זה ובכה"ג אמרינין דלא אדרה ואף בלי מצות עונה ס"ל להרא"ש דבכה"ג שא"א להיות הנאתה כי אם ע"י הנאתו שלו בכה"ג לא אדרה אבל באמבטי ובמטה גם ע"י אחר שהיה רוחץ עמו ישן עמו במטה ג"כ היה מגיע לו הנאה בכה"ג אסור להנות ממוד"ר אף שיש להמדיר ג"כ הנאה ז"ב ודו"ק.