שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רל״א (ב׳)

מכתבו הגיעני כמו רגע וחשתי ולא התמהמהתי להשיבו מפני המצוה באחד שמת ונקבר שם לפני איזה ירחים בעת החולי רע ר"ל ולא נשאר זרע רק אשתו היתה שמה וזה איזה שבועות העריכה האשה מכתב בקשה להממשלה להרשות לה ליקח בעלה מפה. ולהוביל אותו לברלין והאשה באה ג"כ לראשי עדת ישראל להיות בעוזרה ואמרה כי בעת קבורת בעלה אמרה כך כי רצונה ליקח אישה מפה לברלין וע"ז הביא מעלתו דברי הש"ע יו"ד סי' שס"ג סעיף א' דאין מפנין ואם נתנוהו ע"מ לפנות מותר בכל ענין. אמנם בכאן לא נתנוהו ע"מ לפנותו ומה שהאשה אמרה שהי' בדעתה כך אנו לא מהמנינין לה וזה ברור לדעתי. וגם יפה הביא מעלתו מ"ש שם בסעיף ז' אסור לפתוח הקבר עד שיסתום הגולל ומה שתמה מעלתו שהב"י הביא דין זה בשם רבינו ירוחם בשם אבל רבתי ולא הביא מש"ס ערוך ב"ב דף קנ"ה מעשה בבני ברק הנה באמת הך מעשה דאבל רבתי הוא המעשה דש"ס דילן אמנם יותר הי' לו לתמוה דבש"ע אינו מבואר רק אחר שנסתם הגולל דאסור ולפי מה דאמרו בש"ס לפי הטמם דסימנים העשוים להשתנות אף קודם שנסתם הגולל תיכף אחר המיתה אסור אם כן ממילא גם מטעם דגולל ג"כ אסור תיכף לאחר מיתה. וכבר הקשה כן בס' ב"ה סימן שס"ג וע' בשו"ת שיבת ציון סימן ס"ד מ"ש היא והגאון מוה' אלעזר פלעקלס לחתנו בזה ואני בחבורי כת"י מח"ש לס' יד שאול הארכתי בזה וגם בענין אי שייך חרדת הדין בקטן שהאריכו בשו"ת חו"י וזקיני הגאון הח"צ והנוב"י ועיין מעלתו בחבורי יד שאול הנדפס בסי' רס"ג מ"ש בזה.