שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רי״ט (ב׳)

מכתבך הגיעני עש"ק סמוך לליל התקדש השבת ותמול בשבת קראתי לשבת עונג והנה כתבתי בזה הלשון במלמ"ל פי"ז ממלוה ה"ג מביא תשובות הרא"ש ע"ש ובוש אני לומר דבמחכ"ת הרמה לא ירד לעומק כוונת הרא"ש וע' מר שם כי אין תשובות הרא"ש ת"י ולחכם אין מפרשין עכ"ד והנה העלמת הדברים ע"כ מוכרח אני להעתיק תשובות הרא"ש כלל פ"ו סי' י"ב וז"ל ומה ששאלת יתומים שהוציאו שטר חוב על ראובן וראובן מת ולא מצאו לו אלא נכסים שמכר בחיי אביהם לשמעון מהו מי אמרינין כבר נתחייב אביהם שבועה לשמעון הלוקח כיון שבחייו לקח ואין אדם מוריש שבועה לבניו או נאמר שלא נאמר זה אלא דוקא לגבי יתומים והיתומים והבו דלא לוסיף עלה מידי דהוה אפוגם שטרו ומת דאמרינין דיורשים נשבעין שבועת יורשין ונוטלין. תשובה לא צריכא הכא להבו דלא לוסיף עלה דאי צריכת לה לא שייך הכא הבו דלא לוסיף עלה ודמי להא דאתמר בפ' כל הנשבעין בדף ע"ח ע"ב ההוא דשכיב ושבוק ערבא אתו בני מלוה חבירו לערבא סבר רב פפא למימר האי נמי הבו דלא לוסיף עלה הוא אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושוע לרב פפא אטו ערבא לאו בתר יתמי אזיל והכא נמי אם טרוף מן הלוקח אחריותו על היתומים אלא ודאי לא אמרינן אין אדם מוריש שבועה בניו אלא ממון דלא אפשר כלל לגבות אלא בשבועה כגון מת לוה בחיי מלוה דאין נפרעין מנכסי יתומים אלא בשבועה וכן מנה לי ביד אביך ואמר לו חמשין ידענא וחמשין לא ידענא ואמרינן בהא אין אדם מוריש שבועה לבניו דאין ממון זה יכול לגבות בלא שבועה אבל בנידון זה נהי דמכר ראובן לשמעון בחיי המלוה עדיין ממון זה עומד לגבות מראובן בלא שבועה עכ"ל.