שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רי״ב (ב׳)

תמול מסר לי אביך ני' מכתבך ואני טרוד מאד ובכ"ז להפקת רצונך אמרתי להשיב בקצרה בדבר עגל שקנה מעכו"ם והגוי אמר במסל"ת שהוא בן ח' ושאל מעלתו להקונה איך סמך על עכו"ם דאינו נאמן אף במסל"ת והשיב הקונה שהוא היה אצל הרינדאר מחזיק הקרעטשמא ובא העכו"ם הנ"ל ואמר להרינדאר שהיום נולד לי עגל ומנה מהיום ההוא ח' ימים וע"ז הביא מעלתו שהגאון מוהר"ח כהן היקל והלב"ש דחה לדברי הגאון והנה ליתנייהו לדברים אלו שהלב"ש לא ראה דברי הגאון ר"ח רק מה שבעל מים אדירים הביא בקצרה אבל אלו היה רוצה דברי הגאון כמו שזכינו היו' בודאי לא היה מפקפק בדבר. והנה מ"ש מעלתו לישב שיטת הגאונים שפסקו דאפילו בילד מותר והקשה הפר"ח מהא דאמרו בר"ה דף ז' בעל מים מי מצי אכיל ליה וע"ז כתב מעלתו דכל הטעם שמתירין אפילו ביום שנולד הוא משום דרובן אינם נפלים וכיון דרובן אינם בעלי מומין הרי יצאה מגדר הרוב מהיו' ושוב י"ל דנפל הוא ודמי למ"ש התב"ש ס' כ"ט לענין מים בראש וז"א לענ"ד דשם כיון דהיה מים בראש בתולדה וזה ריעותא אתרע הרוב דבהיות כשרים אבל מה ענין בעל מום לנפל הרי אף שהוא בעל מום מ"מ מידי נפל אפשר דיצא ויוכל לחיות וזה פשוט ש"ע בט"ז יו"ד סט"ו סק"ב ובתשובה הארכתי ליישב דברי רש"ל ואכ"מ.