שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן ר״ו

נשאלתי מהרבני המופלג מוה' יוסף שורנשטיין נ"י בהא דאמרו בביצה דף י"ד ע"ב אלא כלאים למאי חזי וכי תימא חזי למימך תותי והתניא לא יעלה עליך וכו' אבל אמרו חכמים אסור לעשות כן וכו' ועל זה הקשה לשיטת הרשב"א דאיסור דרבנן מותר לספות לקטן בידים אם כן חזי לקטן והשבתי דלפמ"ש הרשב"א ביבמות דף קי"ד בהא דאמרו בעירובין ל"א מערבין בטבל ואוקמא בטבל טבול מדרבנן ואם איתא דטבל דרבנן מותר לספות בידים אמאי לא מערבין אע"ג דלא חזי לגדולים חזי לקטנים וכמ"ד דמערבין לגדול ביוה"כ משום דחזי לקטנים וכתב דלא דמי למערבין לגדול ביום הכפורים דהתם הוא גופא חזי אפילו לגדולים אלא דסבירא דיומא גרם ליה כיון שאין איסורא מצד עצמו של ערוב וחזי נמי השתא לקטנים לכך מותר לערוב אפילו לגדול משא"כ בטבל דאיסורו מצד עצמו הלכך אע"ג דחזי לקטנים אין מערבין בו בגדול ע"ש וא"כ ה"ה בזה אסור לגדול לטלטל הכלאים אף דחזי לקטנים כיון דאיסור מצד עצמו איברא דהריטב"א בעירובין דחה זאת דא"כ היאך אמרו בית הלל בעירובין למ"ד כשם שמערבין לגדול ביוה"כ כן מערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה והא שאני יוה"כ דאין אסורו מצד עצמו משא"כ נזיר ביין או ישראל בתרומה הוה איסורו מצ"ע וראיתי לריטב"א ביבמות שכתב ג"כ לחלק דביוה"כ חזי לגדול למחר אבל מאי דלא חזי לעולם לגדול אין מערבין בו אף דחזי לקטן ולדבריו ג"כ קשה מאי מדמי נזיר ביין ליוה"כ דיין דנזיר או תרומה לישראל לא חזי ואף דבנזיר ביין יש לדחוק דמיירי בנזיר לזמן ויהיה ראוי לו לאחר זמן אבל ישראל בתרומה מאי איכא למימר ולכאורה רציתי לומר דהרי סומכוס אמר בחולין אבל לא בתרומה ופריך ואלו לנזיר ביין לא פליג מאי טעמא דאפשר דמיתשל ליה תרומה נמי אפשר דמיתשלה עילוי זוזי מיתשלי ליה הדרא לטבלא ומסיק דסומכוס סבר לה כרבנן דאמרו כל דבר שהיא משום שבות גזרו עליו בין השמשות ולפ"ז כיון דחזי היום לכהן ולמחר חזי ליה גם כן דאפשר דמיתשלי ליה כה"ג שפיר מערבין ולפ"ז יש ליישב ג"כ דברי הרשב"א דכל דלכהן או למי שאינו נזיר חזי אפילו היום ולמחר יהיה חזי לו שוב מותר לערב ביין ותרומה ומעתה בכלאים דלא חזי ליה בשום אופן לא היום ולא למחר בכה"ג לא מועיל מה שחזי לקטנים דהרי הוה מוקצה לדידיה ובחדושי אמרתי ביותר ביאור דהנה ראיתי בשעה"מ הלכות שביתות עשור פ"א שהקשה לשיטת הריטב"א דבאיסור דרבנן מותר לספות בידים למה אמרו בשבת דף קכ"ג דבטבל דרבנן אין מטלטלים הא חזי לקטנים וכמו דהיה מותר בטבל מדרבנן להאכיל אותו בידים כמ"ש הרשב"א ע"ש ולא זכיתי להבין דכל דאסור לגדול ומקצה אותו בידים והיאך יאכיל אותו בידים לקטן הא אסור בשביל מוקצה והא דהקשה הרשב"א יהיה מותר לערב בטבל דרבנן היינו כיון דמיערב בערב שבת דכל דלא חזי ליה אינו יכול לערב בשביל דאינה סעודה ראויה לזה אמרינין כיון דעכ"פ חזי לקטנים מיקרי סעודה ראויה לגדול וכמו יוה"כ דאסור באכילה וחייב כרת ורק בשביל דחזי לקטנים מיקרי סעודה ראויה דבעצם סעודה ראויה ולגדול אריה דאיסורא רביע עליה אבל למה מותר לטלטל בשבת גופא הא אסור במוקצה מאי בכך דהקטן מותר לאכול אבל הוא אסור להאכילו בשביל שאסור בטלטול דאסח דעתו מינה ולא הכינו בשביל הקטן וז"ב ופשוט.