שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן ר״ג (ב׳)

מכתבו מגילה עפה הגיעני תמול. ואם כי הטרדות כמו רבו בכל זאת אמרתי להשיב בקצרה. מה שהביא קושיא בשם הרב הגאון מוה' שמואל נ"י אבד"ק סוואל במה שכתב בש"ע סי' תמ"ח דאסור להאכיל חמצו בפסח אפילו לבהמות אחרים של הפקר ע"ז הקשה רש"י בפסחים דף ה' ע"ב ש"מ וז"ל דאי השבתתו בכל דבר סבירא לי' לוקמא ביו"ט ויבערנו בדבר אחר. ויאכילנו לכלבים או ישליכנו לים הרי דסבירא ליה דמותר להאכילו לבהמות של הפקר ומעלתו האריך בפלפול גדול דרק בחמץ בפסח ביו"ט עצמו אוסר הירושלמי משום דהתורה אחשבי' למלאכה כמ"ש רש"י בביצה דף כ"ז. ובזה האריך לישב דברי רש"י בפלפול גדול. ובאמת גרס לו זאת שלא עיין במקור הדין שהג"מ פ' ג' מה' חמץ וכן הוא בהג"א פ' ב' דפסחים הביאו בשם ריב"ק דאוסר מטעם דכל הנקברין אסורין לישרף שלא יהנה ממנו לכך אוסר הירושלמי אף לבהמת אחרים וכן הבין התשב"ץ ח' ג' סי' רל"ג מהירושלמי הלז דאף בשאר אסורים אסור להאכיל לבהמות הפקר ע"ש ובכה"ג יו"ד סי' כ"ט טרח לדחות דברי התשב"ץ הנ"ל ובספר באר יעקב ג"כ האריך בזה שם אבל באמת התשב"ץ כוון להירושלמי הנ"ל וכן כתב בספר יד דוד בפסחים שם וא"כ אין מקום לדברי מעלתו וגם ש"ב הגאון במקור חיים סי' תמ"ח ס"ק ו' ג"כ בשאר אסורים מותר להאכיל לבהמות הפקר ולא ראה דברי התשב"ץ הנ"ל בגוף קושיות הגאון מסוואלק הנ"ל כבר קדמו בשו"ת זקני בעל מגיני שלמה בפני יהושיע ח' או"ח סי' י"ג.