שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן ר״א

בשנת תבר"ך א' יתרו י"א שבט הגיעני מכתב מהרב החריף מוה' יוקל הירש ני' מ"צ בגארליטץ על אשה אחת שנשאת והיתה הרה לזנונים ומיד לאחר ב' חדשים לנשיאתה ילדה ולד וחי שני ימים והיא מודית כי נתפתתה מנכרי ושום אדם לא ידע מהריונה עד עת לדתה ובעלה השיב לה כל אשר קבל מנדונייתה למען תקבל ממנו גט באמרו כי מאוסה בעיניו ובוש לדור עם זונה מנכרי והיא תמאן לקבל הגט וע"ז שאל אם יוכל לכופה ובמאי כפינן לה והנה מע"ל הביא דברי הרמ"א באהע"ז סי' קט"ו ס"ח באשה שהמירה ומ"ש הח"מ והב"ש באמת יש לחלק בין המרה לזנות דמ"מ לא מאוסה כל כך במה שזינתה להמירה אף שהיה באונס דמ"מ לא קדשה השם ויצאתה מכלל הדת והנה מה שהביא מהך דסי' קי"ז בנכפה והב"ש כתב דבשאר מומין אם לא ידע מזה יוכל לכופה כיון דעשתה שלא כהוגן וכתב מע"ל דכאן לא גרע ממום והיא עשתה שלא כהוגן בודאי כפינו לה והנה מ"ש דהוא מום כיון למ"ש המהרי"ט חאהע"ז סי' ט"ו ואני הארכתי בזה בתשובה אחת ואכ"מ ומ"ש מע"ל דאף שהפלאה כתב דזה דוקא בקידושין אבל בנשואה שייך אאעבב"ז מ"מ כאן כיון דנעשה איסור בבעולה מחמת מעוברת חברו שוב ל"ש אאעבב"ז כמ"ש המלמ"ל פ"י מגירושין הח"י בשם הרדב"ז והאריך בזה (ועי' בא"מ סי' ל"ו שכתב שהרשב"א חולק על הרדב"ז) הנה הנו"ב מהד"ת חלק אהע"ז סי' ל"ח חידש דמעוברת חברו ל"ש באם זינתה מעכו"ם וא"ל דאינה נאמנת ע"ז שהוא מעכו"ם ודלמא מישראל דז"א דכבר ביאר הנו"ב שם דאם אין רחוב ליהודים בפ"ע בודאי אמרינן דמעכו"ם נתעברה ואף בספק אזלינן לקולא וגם דמה"ת לתלות בישראל דיעבור עבירה דיבא על פנויה וכלם בחזקה נדות הן איברא דבתשובה פקפקתי על דברי הנו"ב והבאתי דברי התוס' בשבת דף ק"נ ואף דהג"א דייק מלשון חברו דאין עכו"ם בכלל חבירו אבל המ"א סי' ת"ק דחה זאת והביא דברי התוס' שבת הנ"ל ובגליון המ"א אשר נדפס בלבוב כתבתי לעיין בתוס' סוכה ל"ט ובר"ן שם ובמעילה דף כ' ד"ה נתנה מ"מ בנ"ד בודאי דברי הנו"ב נאמנים.