שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קצ״ח (ב׳)

והנה לכאורה תמהתי דאף אם נודה לזה דזכות הוא לה בזה"ז וכמ"ש היש"ש והט"ז מ"מ זה דוקא לענין שלא יוכל לבטל הגט אבל מ"מ בעי עד שיגיע גט לידה וכמ"ש המהרי"ק והר"ן בתשובה סי' מ"ג בשם הר"פ ובנ"ד דלא הגיע גט לידה ל"ש זאת מיהו י"ל דע"כ לא כתבו הפוסקים דזכות הוא לה דוקא לענין שלא יוכל לחזור אבל לא שתתגרש מיד היינו במומר דהחשש הוא שמא לא ירצה לגרש או שיחזור בו בזה אמרינן כל שנתרצה ולא יוכל לחזור סגי בזה אבל בשכ"מ כיון שעיקר הזכות הוא שלא תפול ליבום ואם כן כל דנימא דבעינן שיגיע גה לידה ואם כן כיון שהיא היתה במרחקים ויש חשש באם נצטרך שיגיע גט לידה ימות ואין גט לאח"מ וא"כ בודאי זכות הוא לה שתתגרש תיכף מיהו אחר העיון ז"א דהרי מקור הסברא דבזה"ז ודאי לא רחמא ליה היא מהך דאיבעיא לן ביבמות קי"ח ע"ב במזכה גט לאשתו במקום יבם וכתבו דשם הוא עיקר אבעיא לענין אם יוכל לחזור בו הבעל והרי שם יש ספק ג"כ אולי ימות מקודם ולא תוכל להתגרש עוד ואפ"ה לא רצו להתיר עד שיגיע גט לידה וכ"כ המהרי"ק בהדיא בשורש קמ"א דהרי"ף מביא ראיה מהך דיבמות במזכה גט לאשתו במקום יבם דלא מועיל זכיה רק עד שתגיע גט לידה ודבריו תמוהים לפע"ד דאדרבא משם מבואר דזוכה לגמרי וכמ"ש הר"ן שם לדחות דברי הרי"ף וכפי הנראה גרס המהרי"ק בדברי הרי"ף וגרסינן בפרק האשה שהלכה אבל באמת הר"ן גרס כמו שהוא לפנינו גרסינן והוא ענין בפ"ע ול"ש למעלה וע"כ כתב הר"ן דמזה ראיה דזכיה לגמרי משמע וכוונתו כמ"ש דאל"כ לא הוה זכיה דלמא ימות מקודם וחפשתי בפנים מאירות ח"א סי' מ"ב מ"ג שלא הרגישו בזה רק בסימן מ"ג הבליע הפ"מ דאבעיית הש"ס מצי קאי אם באמת הגיע גט לידה קודם שמת ורק דאבעיא בש"ס הוא אם נימא דחוב הוא לה א"כ אף שהגיע גט לידה אינה מגורשת דהא בעל לאו בר שויא שליח לקבלה הוא ובטל שליחותו רק דאם זכי' היא מגורשת כשהגיע גט לידה ואני אומר דז"א לפע"ד דברש"י מפורש שעשה שליח שתתגרש מעכשיו מיהו הרי"ף אינו משועבד לזה ורש"י לא ס"ל כהרי"ף שרש"י חזר בו וכמבואר בגיטין ט'. והנה מעלתו רמז כי גוף סברת הט"ז סותר למ"ש בסימן ק"מ וכוונתו דבסי' ק"מ כתב בס"ק ה' די"ל דכדי שלא תזקק ליבם לא הוה זכות גמור דאף דבעלה מסוכן חביב לה ומצפית שיחיה ואם כן לפ"ז נסתם דבריו שכתב בסי' קמ"ה ס"ק ז'.