בשנת תרט"ז ג' שמיני ח"י אדר שני הגיעני תשובה מהרב מוה' לוי יצחק נ"י אבד"ק באקרעשט במה שנשאל באשת אחת משם ושמה סוסיא בת מרדכי נשאת לאיש אחד מקעשניב שמו יהודה בן שלמה והי' לבעלה עוד שני אחים אחד דר ביאס וכבר נפטר וחיים לכל ישראל שביק ואחד יושב בזוואנטץ והאשה הלז ובעלה נסעו מפה לקושטא דהיינו קאנסטאטינאפהל ערך עשרה שנים וזה בערך שלשה שנים באה האשה לכאן ונתעכבה פה בשביל המלחמות שהיתה בעיר הזאת וזה לערך שנה שנתוודע לה שבעלה מת ולא נשאר ממנו זש"ק וכשהתחילה לחקור ולדרוש בדבר בא מכתב למעלתו מהרב מ"ץ דשם וכתב מעב"ד וז"ל אנכי הבא עה"ח הודעתי הן כתוב כאן ידיעה נאמנה איך האשה מ' סאסיא נתגרשה מבעלה יהודה בן שלמה בהיותו שכיב מרע פה העיר קושטא בג' בשבת בכ"ג שבט שנת תרי"ד לבריאות עולם בגט כריתות כשר כדת משה וישראל ע"י שליח קבלה וזיכוי באופן המועיל ומספיק לפ"ד כתיקון חז"ל וכהוגן ובכן זאת הודעתי להיות לראיה מהמנא ביד האשה הנזכרת שהרי היא רשאה ושלטאה בנפשא למהך להתנסבא לכל דתצביין ואיש לא ימחה בידה שכבר מילתי אמורה שכבר היא מגורשת מבעלה הנזכר מיום הנז' משנה הנז' כתיקון חז"ל ודא תהי למיקם וחתם ע"ז יהושוע עלי דיין ובאגרת שכתב למעלתו ג"כ כדברי' האלו וזאת הוסיף שיען היות הדבר חשש עיגון עלתה הסכמה לעשות שליח קבלה בזיכוי ושעל ידו תתגרש האשה הנ"ל אף שלא הגיע הגט לידה וכאשר לא נעלם מעיני כת"ר כמה ספרים סתומים על דנא פתגם וכבר נתפשט הוראת זאת בינינו מרבני וגאוני ארץ משני' קדמניות ולהוציא הספק מלבה הוכרחתי לבא באותות שתים וחתם ע"ז ג"כ הנ"ל בעצמו ומעלתו שאל להרבנים ספרדיים שיש בבאקרעשט השיבו שמכירים אותו וחתימתו וקיימו חתימתו וגם הוא מורה צדק מוחזק שראוי לסמוך על הוראתו וע"ז כתב מעלתו שהב"י והד"מ סימן ק"מ מביאים בשם הפוסקים דלא שרי לכתחלה לעשות ש"ק ואף במקום יבום ורק אצל מומר או מומרת או יבם מומר הובא בש"ע סימן ק"מ דעות בזה ואף דהיש"ש כתב דהאידנא שאין נוהגין ליבם וכ"ש כשיש להיבם אשה דודאי זכותא אלים דל"ש רחמנא לי' מ"מ כתב דלכתחלה לא מלאו לבו להקל וגם הט"ז ס"ס קמ"ה כתב דלולא דמסתפינא היה אומר כן וא"כ לא מלאו לבו לעשות כן לכתחלה וגם דבגט כתב סאסי בלי אלף לבסוף ואולי גם בהגט דצריך כך וגם לא חתם עצמו על מעב"ד אחד בלבד ובט"ז סימן קמ"ג כתב דצריך להיות שלשה.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קצ״ח
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
