והנה בפ' בא שנתרי"א הגיעני שנית דברי המופלג הנ"ל והקשה על מ"ש המהרש"א בחולין דף י"א בתוס' ד"ה מנ"ל דסמוך מיעוטא לחזקה אינו רק מדרבנן דלר"מ דחייש למיעוטא עם חזקה מה"ת כמ"ש התוס' בחולין דף פ"ו א"כ איך יטהר איש ע"י הזאה מפ"א דלמא טריפה הוא דסמוך מיעוטא לחזקת טמא הנה לא ידעתי למה תלה קושיתו בדברי המהרש"א ולר"מ בודאי חיישינן במיעוט עם חזקה ובגוף קושיתו עיין במחנה אפרים הלכות יבום פ"ג הט"ז שכתב דחזקה ורובא כל שאינן בגוף אחד ל"ח למיעוטא ע"ש ודו"ק. מ"ש על דברת התוסיו"ט פ"ה דטהרות משנה ז' גבי ישב בר"ה ובא אחר ודרס שכתב ליישב קושית הר"ש דנימא סמוך מיעוטא לחזקה וע"ז כתב התוס' יו"ט דאינו רק מדרבנן וע"ז כתב דלא ידע להלום דבריו ולא ביאר למה ודברי התוס' יו"ט נכונים דכיון דאינו רק מדרבנן ולהחמיר א"כ שם דמחמרינן עי"ז שהולכין בתר רוב שוב לא אמרינן סמוך להקל עי"ז ומ"ש מעלתו ליישב קושית הר"ש דשם הוה רוב דא"ק ולא אמרינן סמוך וכמו בממון דלא אזלינן בתר רובא ומ"מ ברובא דא"ק אזלינן בתרא לא ידעתי כוונתו דכאן הוה רובא דליתא קמן דרוב כותים או זבים ליתא קמן. מ"ש בביאור קושית מהר"י בסאן שהקשה איך שייך לטעון קים לי הא הו"ל ספק אסור גזל וע"ז הקשו האחרונים דהא גם בספק איסור שייך לאוקמא אחזקה וע"ז כתב כיון דבספיקא דדינא ל"ש לאוקמא אחזקה כמ"ש הכנה"ג ביו"ד סימן ח' א"כ בזה שפיר הקשה דל"ש חזקה והו"ל ספק איסור ולחומרא ולכך לא קשיא ליה רק בקים לי ולא בשאר ספק ממון דבזה שייך שפיר למיזל בתר חזקה יפה אמר ועיין בחבורי יד שאול הלכות צדקה סי' רנ"ט. מה שהקשה ביומא דף ע"ט על הא דאמרו דפירי לא בעי סוכה והא שם הביאו לפני ר"ג כותבת ור"ג ס"ל דפירא מקרי קבוע דאל"כ אין מזמנין עליו וכמ"ש בתוס' ברכות דף ל"ז יפה שאל וכבר קדמו בישועת יעקב סימן תרל"ט. מ"ש להקשות על הרמב"ם פ"א מסוטה בהיו שני בני אדם מקנאים ממנו והא שנים עם האשה הו"ל שלשה ושלשה הוה רה"ר כבר קדמו בספר קרבן עדה בירושלמי פ"ק דסוטה.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קצ״ה (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
