שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קפ״ח (ב׳)

והנה בהא דאבעיא להו אי סימנים דאורייתא או סימנים דרבנן הנה מדברי הפ"י בק"א בכתובות פרק שני בדף כ"ב למדנו דלמ"ד סימן דאורייתא הוא כמו רוב דרוב אנשים אין להם סימן זה ומ"ד סימן דרבנן אין כאן רוב דשכיחי אנשים שיש להם ג"כ סי' זה והנה הב"ש האריך בס"ק ס"ט דשטת הב"י דאף בכלים דלא מושלי אנשי חיישינן לשאלה למ"ד סי' דרבנן וביאר הב"ש כוונתו דעכ"פ סימן מובהק לא הוה דלפעמים מושלי אינשי ולא הוה סי' מובהק ע"ש ולכאורה צ"ב דהרי עכ"פ בכלים דלא מושלי אינשי ניהו דלא הוה סי' מובהק אבל עכ"פ סי' אמצעיים מקרי וא"כ כיון דעכ"פ רוב איכא ועכ"פ לענין אבידה שפיר יש להחזיר דרוב מהני כממון כל דאין חזקת ממון כנגדו ובאבידה ליכא חזקת ממון ובשלמא בגט ובעגונה יש חזקת א"א כנגדו ולא סמכינן ארוב אבל בממון אבידה דליכא חזקה למה לא סמכינן דעכ"פ רוב איכא דרוב לא מושלי וא"כ למה כתב הב"ש דלמ"ד סי' דאורייתא הוא כן וצ"ל דהב"ש לא כתב רק הא דהחליט הש"ס דכלים לא מושלי אינשי הוא למ"ד סי' דאורייתא אבל למ"ד סי' דרבנן לענין מיתת הבעל ולענין גט לא סמכינן ע"ז אבל באבדה אה"נ דמחזירין ובזה הן נסתר מחמתו כל הבנין של הנו"ב סימן ל"ב שהקשה דא"כ חמור בסימני אוכף היכא משכחת לה דאכתי קשה דניחוש לשאלה אף בכלי דלא מושלי אנשי ולפמ"ש א"ש כיון דע"פ רוב לא מושלי אנשי שפיר מהדרינן ודו"ק היטב איברא דלפ"ז צ"ב דא"כ למ"ד סימן דאורייתא למה צריך לאוקמא בכלים דלא מושלי הא אם סי' דאורייתא הוא כרוב ושוב מועיל באבידה כיון דליכא חזקת ממון כנגדו אך נראה דכשם למ"ד סי' דרבנן בכלים דלא מושלי אפ"ה כיון דאין סי' מובהק חיישינן ה"ה למ"ד סי' דאורייתא בכלים דמושלי כיון דחיישי לשאלה אינו סי' מובהק ומגרע ואינו רוב ולמ"ד סימן דרבנן אינו סימן מובהק אף בכלים דלא מושלי והוה רק רוב ובממון מועיל באביד' ובגט ומיתה ל"מ וכמ"ש ודו"ק.