שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קפ״ג (ב׳)

והנה אח"כ בי"א טבת תרי"ז ד' ויחי באה אלי האשה העלובה הלזו ובידה הגב"ע והנה מה שהעידו ר' שלמה ור' מנלי אין בו שום דבר כי הם העידו לאחר שהיה מונח בקעמפיא וא"כ כבר אשתהה ויש לחוש ומ"ש מעלתו דממנ"פ אי קעמפא נחשב כיבשה מאן לימא לן דמת במים ז"א דודאי נטבע במים כמו שאמר אביו בשם הראנדר שאמר שערל אחד הגיד לו שהוא היה מתקן הגג אצל הנעסטיר וראה לר' אברהם משה הנ"ל וצווח לר' אברהם משה הנ"ל שלא ילך במקום הזה והוא כבר נשחה במים ולא שמע כלל וא"כ עכ"פ היה נטבע במים גם הגוים אמרו לאביו בש"ק לעת ערב שראו בנו שנטבע במים ואמרו בל"א ווש סען פאפללעל וא"כ הרי כבר נטבע במים והושלך אל הקעמפא והנה לא נשאר רק עדות אביו של המת ר' דובעריש וערל אחד והנה עדות הערל ודאי ל"מ דבט"ע גרידא בלא סימנים אין לסמוך על עכו"ם אף במסל"ת ועיין בסעיף נו"ן בהג"ה בב"ש ס"ק נ"ה ומה שהעיד ר' מנלי על השפתים העבים שהי' לו כמו בחייו הנה זה אין סימן כלל ששכיח ומי מדד עובי השפתים כמה הם ועל עדות אביו ג"כ אין לסמוך כי אחרי שאמר שבחור אחד אמר לו שנטבע טרם שבא להכפר ברעוזנא ששם מצא אותו על הקעמפא וא"כ בכה"ג שכבר ידע שנטבע יש לחוש בדדמי ובעי ט"ע עם סימנים אמצעיים וראו אותו מיד וזה לא היה כאן ואולי מה שאמר שראה השטיפלין פין ביידע זייטען נאהז אויף דער חריסטאווקע איז אזו וויא ער האט גיהאט בחייו אולי חשוב סימן מובהק בצמצום מקום אלא שלא ידעתי פירוש של חריסטאווקע מהו ומ"ש שמכיר הפאות של בנו זה וודאי אין ממשות היתר. אמנם מ"ש למעלה היתר מכח קרוב ומצוי שסמך בזה בעל פנים מאירות והז"י ובנט"ש סי' ס"ז הנה זה ההיתר היותר ברור והרי הגוים אמרו שזה נטבע וגם הערל שתקן הגג אמר שזה נטבע מהראוי לומר שזה הנמצא. והנה עדות אבי המת אף שהוא חמיה כבר כתב הש"ג דזכרים הדומים לאלו הנשים נאמנים אמנם מ"ש הם דהוא קצת נוגע שהחולץ סמוך על שלחן אביו ורוצה להנות מהחליצה הנה הנו"ב מכשיר נוגע בעדות אשה וכאן יש עדות אחרים ג"כ וע"כ יש לסמוך בזה וע"כ אם יתברר שלא נטבע אז שום אחד מהסביבות רק זה הנני מצטרף להתיר העלובה הזאת לחלוץ ולהנשא אח"כ לאיש אחר.