שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קפ״א (ב׳)

הנה בשו"ת בית יעקב סי' ט' המציא דבר חדש דאף דבעגונה לא סמכו על רובא משום חומר אשת איש כמ"ש התוס' בכמה מקומות מ"מ תרי רובי מועיל ומדמה ליוחסין דבעי תרי רובי והנה חותנו הגאון מוהר"א מטיקטין חלק עליו ולכאורה הי' נראה לפע"ד דבר חדש דמהראוי שיועיל תרי רובי עפמ"ש הריב"ש סי' שע"ט דלכך בהני תלתא דראב"ד דנותנין חומרי מתים וחומרי חיים אם נשאת תצא אף שרובן לאבד כיון שאפשר בהן ההצלה אין הולכין אחר הרוב אלא אחר חזקה ואע"ג דרוב וחזקה רובא עדיף הכא איכא תרי חזקי חזקת האיש שהוא קיים וחזקת האשה שהיא בחזקת אשת איש ע"ש וכפי הנראה תרי חזקות עדיפי מרוב ולפ"ז כל שיש תרי רובי שוב שני רובות עדיפי משני חזקות ולכך תרי רובי מועיל גם גבי עגונה הן אמת דגוף דברי הריב"ש תמוהין דמלבד דגוף הסברא היא תמוה דמה נ"מ בין חזקה אחת ובין שנים מה גם דחזקות אלו קשורות זה בזה דא"א לחזקת א"א בלי חזקת שהוא קיים וכבר תמה בזה הנו"ב מהד"ק חלק אהע"ז סי' מ"ג אמנם לפע"ד נראה דסברת הריב"ש היא דכיון דאיכא חזקת א"א א"כ מהראוי לומר סמוך מיעוטא לחזקת א"א ואתרע לה רובא ואף דרבנן לא חיישי למיעוטא דלא ס"ל סמוך מיעוטא היינו מה"ת אבל מדרבנן אמרינן סמוך ועיין בתוס' בכורות דף כ' ע"ב ד"ה הא ולפ"ז שפיר כתב הריב"ש דלכך לא תנשא כיון שיש כאן עוד חזקה א"כ כיון שהרוב אתרע דאמרינן סמוך מיעוטא שוב החזקות אלים יותר דהחזקה יש לה עכ"פ צירוף החזקה אחרות דאף דלא הוה חזקה בפ"ע אבל עכ"פ צירוף מיהא איכא והרוב אתרע לה א"כ בכה"ג החזקה אלימא טפי וז"ב בסברת הריב"ש ומעתה גם תרי רובי כל דעכ"פ איכא מיעוטי שוב אמרינן סמוך ואתרע לה הרוב מיהא י"ל כיון דאיכא תרי רובי א"כ הוה המיעוטא של כל אחת מיעוטא דל"ש דתרי הרובא מגרעין כח המיעוט ומיעוטא דמיעוטא אפילו ר"מ לא חייש ומכ"ש לרבנן דלא מצטרפי עם החזקה ובזה מיושב קושית הנו"ב שם שהקשה דא"כ הא דיליף רח"כ בתוס' חולין דף י"א דרוב עדיף מחזקה מפרה אדומה אף דיש חזקת טמא נגדו והרי שם איכא עוד חזקת שאינה זבוחה ושמא במקום נקב קשחיט והו"ל נבלה וכן הקשה מרוב מצויין אצל שחיטה מומחין הם והרי יש חזקת אינה זבוחה וחזקת שנולד ולא היה מומחה והו"ל תרי חזקות ולפמ"ש א"ש דכל הטעם היא משום דאמרינן סמוך וכיון שהרוב כשרות ע"כ הוא רוב מצוי ושכיח טובא ול"ש חזקת שאינה זבוחה וכמ"ש התוס' בבכורות שם וא"כ שוב לא שייך לצרף שני חזקות דגם שני חזקות עיקר ואינו רק דאמרינן סמוך ודו"ק ובזה מיושב מה שכתב הגאון המנוח מוה' וואלף ז"ל אבד"ק פשעווערסק בתשובה זה כמה שנים לדחות דברי הריב"ש ממ"ש התוס' ביבמות דף קכ"א דאף דרוב צ"מ קלא אית לי' אפ"ה לא סמכינן ע"ז כמו דרוב גוססין לא מהני והקשה דשאני גוסס דאיכא תרי חזקות בידו משא"כ ברוב צ"מ דיש תרי רובי רוב הנטבעין למיתה ורוב צ"מ קלא אית לי' ומהראוי שיועיל ולפמ"ש א"ש דכל הטעם דתרי רובי מועיל משום דל"ש סמוך דהוה מיעוטא דמיעוטא ולפ"ז יפה דמי לגוסס דהרי התוס' בבכורות הקשו דלמה בדיעבד אם נשאת במים שאל"ס לא תצא אף דאמרינן סמוך משום דהוה רוב מצוי ושכיח טובא ולכתחלה הוא דהחמירו משום חומר א"א וכמו דהחמירו ברובא דגוססין ולפ"ז שפיר דימו לגוסס דאף דשם אין כאן רק רוב אחד וכאן יש תרי רובי דכיון דיש תרי חזקי וכל עיקר דלא אמרינן סמוך הוא משום דרוב אלים ומצוי והרי רוב הנטבעין למיתה היא ג"כ רוב אלים ומצוי דמה"ט אם נשאת ל"ת א"כ אין נ"מ בין רוב אחר לתרי רובי ודו"ק היטב. ובזה יש ליישב מה שהקשה דו"ז הגאון בישועת יעקב סי' י"ז על הבית יעקב דתרי רובי מועיל מדברי התוס' ביבמות הנ"ל דל"מ תרי רובי ולפמ"ש י"ל דכל הטעם דמועיל תרי רובי משום דהוה מיעוטא דמיעוטא ולא אמרינן סמוך ולפ"ז באמת צ"ב אמאי החמירו לכתחלה בתרי רובי אמנם נראה דהנה הא דצ"מ קלא אית לי' לא עדיף מהא דאמרו בירושלמי אונסא קלא אית לי' ואפ"ה לא חשיב רוב דרצון כרוב גמור מה"ת רק מדרבנן כמ"ש התוס' בכתובות דף ט' ד"ה ואבע"א דמה"ט בס"ס מצרפינן ספק דאונס ולפ"ז כיון דאינו רוב גמור א"כ שוב הי' מהראוי לומר סמוך דהו"ל מיעוט השכיח מה"ת ורק מדרבנן הו"ל מיעוטא דמיעוטא וא"כ שוב מדרבנן אם נשאת לא תצא ולכתחלה הוא דהחמירו ובזה מיושב ויומתק יותר מה שדימו להך דגוסס דכמו דבגוסס אף דאינו רק רוב אחד עכ"פ הוה רוב אלים כמו כן ברוב הנטבעים הוה רוב אלים והרוב דקלא אינו רוב גמור ומש"ה החמירו ודו"ק היטב ובזה מיושב מ"ש הרב הנ"ל בהתשוב' שם להקשות מדברי התוס' ד"ה הא לא שכתבו דהוה מיעוט המצוי כמו במשאל"ס וכוונתו ליבמות דף ל"ו ומ"ש דצ"ל דגבי יבמה יש ג"כ ב' חזקות לא ידעתי פתרונו דיבמה ליכא רק חזקת זקוקה ליבם אמנם לפמ"ש עיקר מעלת ב' חזקות דאמרינן סמוך דבחדא ל"ש סמוך דניהו דאתרע לה רובא לא גרע עדן מהחזק' ואמרינן דל חזקה וה"ל רובא ומה"ת להחזיק אסורא אבל כשיש עוד צירוף חזקה אחת אף דקשורים הם מ"מ החזק' נתאלם יותר ע"י הצירוף החזקה השני' דהרוב מגרע גרע וא"כ כל שהמיעוט מצוי שפיר חיישינן לכתחלה כמו דחשו במים שאל"ס לכתחל' אף דהרוב אלים טובא וכמ"ש למעלה ודוק איברא דגוף הדבר דאמרינן סמוך הדבר תלוי במחלוקת הרמב"ן והרשב"א ביבמות דף קי"ט דלהרשב"א כל שהרוב עומד נגד המיעוט לגמרי מיעוט כזה אינו חשוב להצטרף כלל ולא אמרינן סמוך וא"כ גם בא"א המיעוט דנטבעין וגלים השפילוהו הוא לגמרי נגד הרוב ולא אמרינן סמוך כלל.