שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קע״ח (ב׳)

והנה אם הוא מותר לישא אחרת הנה בש"ע מבואר שהראב"ן מתיר לו לישא אחרת והמהרי"ק חולק ולפענ"ד בנ"ד ודאי מותר הוא לישא אחרת דהמעיין במהרי"ק ימצא דעיקר סברתו דאם ניקל במורדת גם בשאינה מורדת ניקל וזה הכל אם הבעל רוצה לגרש אותה ולא להשהות יב"ח אבל כאן הוא להיפך הבעל אינו רוצה לגרש רק שהיא אנסתו ולקחה כל אשר לו ואומרת לו אם תרצה לגרש אתן לך כפי אשר ארצה ליתן ואם לאו אין לך כלום והיה יהיה מוכרח חלילה לנודד ללחם אי' הנה כל כה"ג לא תקנו כלום ורגמ"ה לא תקן בזה ועיין שו"ת רדב"ז ח"ב סימן ת"ש שמבואר בהדיא דאף שקיים פו"ר כל שאינה רוצית לקבל גט ואף אם רוצית כל שהוא אינו רוצה לגרש אשתו ראשונה דמזבח מוריד עליו דמעות א"כ מה יעשה זה למה יעגנו ע"ש ואף שכאן רוצית להתגרש הא אינה רוצית ליתן לו אף הסך שהביא עמו בנדוניא ואם נאמר כן כל אשה תעשה כן ואם רגמ"ה העדיף כח האשה בפני המעוללים בנשותיהם שלא כדין מכ"ש שמחוייבים אנו לתקן כן מפני תקנת האנשים שכל אשה שחצניות תעשה כן לבעלה שיתרצה לגרש בדבר מועט וילך לו בפחי נפש ובפרט כאן שלא קיים פו"ר והוא בחור רך בשנים ובזה"ז שהדור פרוץ פשיטא שלא נחוש לחרגמ"ה לעגנו בחנם ואם יוכל לישא אחרת והיא תשב עגונה אז נתקן שלא יעשו הנשים שחצניות כן ולא תשא עיניה לאיש אחר ותניח בעלה ותלחצהו לגרשה במעט כסף וכדומה כנלפע"ד ברור ובאמת שדעת הנו"ב דחרגמ"ה שלא לגרש בע"כ חמור מלישא ב' נשים אף שאני כתבתי לעיל להשיג ע"ז מ"מ י"ל דכל הטעם דלישא ב' נשים חמור הוא משום דיש לו מקור בש"ס דהא אמרו והוא דאפשר למיקם בספוקייהו ולפ"ז כאן במורדת שא"צ לתת להראשונה מזונות ות"כ א"כ ל"ש הטעם ודוקא בנשטתית הוא דיש להחמיר שלא לישא דהוא מחוייב לתת לה מזונות להראשונה שהיא לא פשעה אבל בפשעה באופן שלא נתחייב לתת מזונות למה לא ישא אחרת ואף דיוכל להיות שתחזיר בה הראשונה וא"כ יצטרך לעבור על שתי חרמות דהא יצטרך לגרש אחת מהן בע"כ וא"כ עבר על שני חרמות שנשא ב' נשים וגם אח"כ גרש אחת בע"כ ז"א דכל שבשעת הנישואין נשא בהיתר א"כ יוכל לישא אחר כך הראשונה והשניה גם כן תשאר ולא עבר כיון שנשאה בהיתר וכמ"ש בתשובה בזה וע"כ לפענ"ד יש להתיר לזה לישא אשה אחרת ונווסרו הנשים ולא תעשינה כמותה ועיין בנו"ב מהד"ת חלק אהע"ז סי' צ' והנה מה שהאריך בשו"ת גוא"י הנ"ל וכן כתבתי אני שם דחרם שלא לישא שני נשים חמור נלפע"ד דהסברא הוא כך כיון דרגמ"ה תיקן מפני תקנת הנשים להקל עליהם שלא יעוללו בהם הפרוצים א"כ לכך החמיר בזה שלא לישא שתי נשים דאל"כ לא הועילו בתקנתה דאף אם לא יוכל לגרש בע"כ מ"מ יוכל לישא אשה אחרת וישמש עמה והאשה הראשונה תשב עגונה וצרורה אלמנות חיות ל"מ לדעת המזרחי והב"ח לא צריך ליתן להראשונה שאר כסות ועונה וא"כ בודאי תהי' אלמנה חיות אלא אף לדעת הח"מ והב"ש סימן ע"ז ס"ק וא"ו דיתן לה מזונות וכסות ועונה א"י לכופו שהיא שנואת הלב ומזונות יוכל ליתן בצימצום כמו המשרה ע"י שליש א"כ תהי' לה צרתה בצידה ותתעגן לכך תקן הגאון שלא ישא אשה אחרת וכיון שלא יהיה אפשר לו בלא אשה כלל א"כ יהיה מוכרח לדור עם הראשונה כדת זה הי' תקנתו ולפ"ז נראה ברור דבמקום שא"א לגרש להראשונה כגון נשטתית ומכ"ש בעוברת על דת דפשעה ולא אכפת לו במה שתתעגן בודאי חרם דשתי נשים קיל יותר וזהו מ"ש רמ"א בסי' א' סעיף יו"ד דמקום שאינה בת גירושין כגון בנשטתית יש להתיר לישא אשה אחרת והיינו משום דבכה"ג לא הועיל רגמ"ה בחרם שלא לגרש אשה בע"כ דיכול לישא אחרת ואף דנשתטית מוכרח ליתן לה מזונות מ"מ עכ"פ למה נעגן אותו שלא ישא אשה אחרת ובאותן שמן הדין לגרשה שוב לא שייך חר"ג ובזה ניחא מה שבסי' קי"ט לא הביא המחבר דין חרגמ"ה שלא לגרש בע"כ משום דהא בהא תליא דכל שתיקן שלא ישא אשה על אשתו שפיר הועיל בתקנה שלא לגרש בע"כ ובסי' קט"ו כתב הרמ"א דיש להתיר לגרש בע"כ ולא כתב להתיר לישא ב' נשים היינו משום דכל דמותר לישא ב' נשים ממילא לא הועיל הגאון בתקנתו שלא לגרש בע"כ וא"כ זו ואצ"ל זו קתני ומה גם דשם עבדינן גם להתקנה שלה דאם ל"כ תהי' היא באיסור כל ימיה דהרי עוברת על דת ואולי תזנה תחתיו לכך התיר לגרש בע"כ ומוטב שתהיה פנויה ועיין בסימן א' לענין אם נשתמדה אשתו דמזכה לה גט מטעם זה ובזה ניחא מ"ש בסי' ע"ז דאין מתירין לו לישא אשה אחרת אבל לגרש בע"כ מותר הרי שחרם לגרש בע"כ קיל מחרם שתי נשים ולפמ"ש א"ש דכל הטעם דחרם שלא לישא ב' נשים הוא דאם לא כן לא הועיל בתקנה זו שלא לגרשה בע"כ ולפ"ז נראה לפע"ד בשמרדה באומרת בעינא ליה ומצערנא ליה למה נתיר לישא אשה אחרת הלא מוטב שנתיר לו לגרשה בע"כ כיון שהיא עשתה שלא כהוגן גם לה נעביד שלא כהוגן אבל במה דנתיר לו לישא אשה אחרת מה יעשה לה היא בלא"ה רוצית לצערו ע"כ מוטב שנתיר לו לגרשה בע"כ ולפ"ז בנדון דידן דהאשה רוצית שיגרש אותה והוא ילך בפחי נפש אם נימא דיגרש אותה הרי היא רוצית בגט וא"כ כל הנשים יעשו כן לבעליהן וכדי בזיון ע"כ מוטב להתיר לו לישא אשה אחרת והיא תשב אלמנות חיות עד שתתן לו כפי מה שיתפשרו ביניהם ולא יחרוך רמיה צידו אבל באמרה בעינא ליה ומצערנא ליה א"כ הרי אינה רוצית בגט רק לצער אותו אם כן כל שיצטרך לישא אשה אחרת הרי מ"מ הועילה מעשיה לצער אותו ומ"מ אגוד בה ומי יודע אם ירצו ליתן לו אשה אחרת לכך מוטב שיכופו אותה לקבל גט דאז מצער אותה ולא תעשינה ידיה תושי' כנלפע"ד.