שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קע״ח

בשנת תרי"ז אירע מעש' א' אשר נשא אשה מפה והנה הפ' הנ"ל הי' בעת החתונ' מופלג גדול ולמען כבוד משפחתו ולמען למודו הרב' לו מוהר ומתן אמנם גם הוא הי' לו נדן לערך אלף רייניש כסף מלבד בגדי כבוד והנה זה ששה שנים ויותר אשר דרו הזוג באהב' ואחו' והנה חותנו נפטר בשכבר הימים והשנים והניח בנים ויתומי' והי' סכסוכים רבות בין הבנים והבנות והנה נתפשרו אשר המנוח הניח בנין הנקרא קאסארנא אשר קיר"ה שכרו ושכרו על כמה שנים ונתנו להזוג הלז חלק אחד אשר שוה כעת שלשה אלפי' וחמש' מאות ר"כ על חלקם כי יש שותפות עם היתומי' מבת האחרת שמתה והנה מלבד זה הי' להם נדן גדול והיא רצתה שישא ויתן ובתחל' הרויח אמנם אח"כ בעת השערורה הגדול' כאשר ירד השער מהשבולת הפסיד הרבה ובכ"ז נשאר בעין עוד שתי אלפי' רייניש ומפני כי המסחר נתקלקל מאד כ' השער עולה ויורד ומתיראי' מלקנות ולמכור והיו המעות בטלי' אמרה האש' הנ"ל לבעל' וכעת נרא' שבערמה דיבר' כן נקנ' לנו השטרות הנקראי' גרונד אנטלאסאנג ואחי ילו' אותם ויתן שש למא' והוטב בעיניו ונתנו לו וזה הי' בקיץ העבר ובהשטר אין כתוב שם המלו' כ"א לכל מי שמוציאו כנהוג והיא נסעה למרחץ חם כי כן צוו לה הרופאי' וטרם נסע' א"ל כי השטר מונח בתיב' והוא לתומו לא ראה וסמך שהוא כן אח"כ כאשר חפש בתיב' ולא מצא השטר כתב לאשתו כי השטר אינו בתיב' וכתב' לו התנצלות שבטרדת ובהחפז' על הדרך חשב' כי הניח' בתיב' אבל היא לקח' אותו עמה ובבוא' לבית' באיז' שבועות התחיל' לגלות ערמות' וא"ל שרוצית שיגרשנ' ושנא' אותו והוא מפני כי בושת פניו כסהו החל בדיבורים ואמירות רכות וקשות לשאול אות' מה טעם בדבר אבל לשוא היו כל טענותיו ואחת דבר' שאין לה שום טעם רק שרוצית שיגרש אותה ואם לא יגרשנה הנה שכירות הדירה כבר חלף ובמשך הזמן תצטרך להשכיר דירה חדש' ולא תשכיר דיר' והיא תסע לכפר אחד אשר יש לה איז' קרובה שם ותשב שם ואותו תניח על קרן הצבי וכראות בעל' הצרה הזאת היה הולך ודל ורזה אבל מ"מ לא רצה לגלות עד שהיא בעצמ' באתה אל ביתי והגיד' לזוגתי תחי' כי על דעת' לגרש בעל' וזוגתי תחי' לא ידעה כלל משום דבר מה להשיב והנה בא אח"כ הבעל וספר כל המעש' ושלחתי אחרי אחיה וטיילתי אתו ארוכות וקצרות והוא השיב כי אין רצונו להכניס עצמו בזה מטוב ועד רע ואמרתי לו עכ"פ המעות לא יחזיר לשניהם ויניח אותו ביד שליש והשיב מי שהוועקסיל בידו לזה יחזיר ואמרתי הלא אתה ידעת כי הערימה בדבר והוא בתום לבבו האמין לה אבל כ"ז לא הועיל והנה הוא נשאר בלי פרוט' אחת והוסיפ' לעשות שגם הספרים שהי' לו כאשר הלך מביתו פתח' הארגז אף שהספרי' מונחי' בארגז והמנעול הי' תחת ידו בכ"ז פתח' ושבר' הארגז והוציא' כל הספרי' וגם כל כלי הבית הוציא' וגם השט"ח שלה החביא' ובבואו לביתו התרגז מאד ואמר' שהספרים החזיר לשליש אבל הבעל לא יהי' עוד בבית' כ"א בבית גיס' בעל אחות' שמת' ושם תשלח לו לאכול ומה יכול לעשות הוכרח לעזוב בית' והוא מתגורר שם ומפני כי בדיניה' אינו בעל' כי לא לקחו רשיון כנהוג ע"כ אין לו שום טענ' ומענ' בדיניה' ובעוה"ר אין כח ב"ד יפה בזיווג ע"כ אמרתי לעיין בדינם עפ"י ד"ת מה משפט הדבר והנ' זה ודאי דיש לה דין אומרת מ"ע ועכ"פ אין לה טענ' מבוררת בודאי כי שלחו אחריה הרב' אנשים והיא אמר' כי שנא' אותו אבל בלי טעם ואומרת כי גם בעת נשואיה שנא' אותו רק שאבי' כפה אות' ומה שדרה עמו כמה שני' והי' להם ילדים מפני כי אבי' נפטר והעזבון הי' כמה סכסוכים בינ' לבין אחי' וידע' שבעל' הוא מתחשב ויקר מפני כבוד משפחתו ע"כ אמר' בנפש' שתערי' ואנשי משפחתו יליצו טוב בעדו כי יתפשרו האחי' וכן הי' כי באמת האחי' שונאי' אותו ואות' והנ' עמד נגדם ועי"ז באו לעמק השו' וכעת רוצית להתגרש ועכ"פ אין לה טענ' ברור' ולא שום אמתלא מבוררת והנה הב"ש סי' ע"ז מביא בס"ק ח' ד' שיטות בזה ושטת הרמב"ם נלפע"ד דהוא לשיטתי' דס"ל במ"ע כופין אותו לגרש א"כ ע"כ שטענת' ודאי טוב' ולכך ס"ל דנוטלת נ"מ ונצ"ב אפי' כשהם בעין אבל לפי מה דנחלקו על הרמב"ם א"כ לא נשאר רק שיטת הרא"ש והרמב"ן כי שיטת הר"ן אינו כמ"ש הב"י דלא קי"ל כן ועכ"פ לדברי שניה' הנ"מ הם שלה אפי' בלא תפס' ובנצ"ב ובמעות אי שייך תפיס' מועיל תפיסת' ולדעת הרמב"ן ל"מ תפיס' בנצ"ב ובמעות אי שייך תפיס' עיין ב"ש ס"ק נ"ה ובקיצור דינים דכל שתפסה באין לה טענה מבוררת מועיל תפיסה אך בנ"ד הא לא באה בתורת תפיסה והרי הלותה המעות לרבי בעריש וכ"כ הר"ן בפרק שני בקידושין גבי אומן קונה בשבח כלי דאף דמשכון קני ליה מדר' יצחק זה דוקא כשבא לידו בתורת משכון אבל כאן בא לידו בתורת אומן ולא בתורת משכון ל"מ תפיסה בזה ובתשובה הארכתי בזה על דברת הפמ"א ואכ"מ ואף שהיא יש לה הוועקסיל בידה הא לא תפסה המעות עצמם ואף דממרמי חשוב כגבוי כמ"ש הט"ז ובב"ש כאן בקצוריו הנה מלבד דבבת עיני חולק ע"ז וכ"כ בזה בתשובה וע' בחבורי יד יוסף סי' ר"ד ואף גם דגם זה לא בא לידה בתורת תפיסה והרי א"ל דהוועקסיל מונח בתיבה ואף אם הערימה מ"מ פשיטא דזה לא מקרי תפיסה כיון דבאמת הוועקסיל היא בלי שם ואטו אם אשה תלוה מעות לאחד ותקח שטר זה יהיה מקרי תפיסה ומלבד כ"ז הלא גם הוא הכניס נדן ומהיכן נודע שהמעות הלז היא מעותיה ונצ"ב שלה דלמא שלו היה והרי הרוויחו הרבה וגם הנדן הי' הרבה רק שהפסידו וההפסד והריווח הכל של בעל ול"ש בזה תפיסה כלל.