שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קע״א

בל"ג בעומר שנת תרכ"א למדתי מסכת נדה שם פריך על רב הונא דאמר מעל"ע שבנדה לקדש אבל לא לתרומה ופריך ממעשה בשפחתו של ר"ג בככרות של תרומה ומוקי לה בלחמי תודה ודאפרשינהו בלישה וכדרב טוביה בר רב קסנא אמר שמואל לחמי תודה שאפאן בארבעה חלות יצא וקשה טובא דבמנחות דף ע"ו ע"ב אמרו בהדיא דר"ה פליג עליו דשמואל יע"ש ברש"י והיא קושי' גדולה ונפלאה הן אמת דלישנא בתרא ס"ל לר"ה דגם לתרומה עשו מעלה ולא קשה מר"ג ול"צ לאוקמא בלחמי תודה ובזה י"ל דמכאן יצא לרמב"ם פ"ג ממשכב שפסק כלישנא בתרא ועיין כ"מ שם משום דע"כ אליבא דר"ה צ"ל כאן אבל עכ"פ לל"ק יקשה קושיא הנ"ל ועכ"פ מה שפסק הרמב"ם פ"ט ממעה"ק הכ"ב כשמואל אף דר"ה פליג ור"ה רבו דשמואל ועיין תוס' גיטין דף י"א היינו משום דללישנא קמא כאן ע"כ מוכרח דינו דשמואל ודו"ק. והנה מהש"ס מנחות הנ"ל ראיה למ"ש המ"א סי' כ"ה דמצות בחולם משמע רבים ומצות בפתח משמע יחיד ועיין מגן גבורים מ"ש בזה ומשם מבואר דגם מצת ומצות היא משום שזה בוא"ו וחולם וזה בפתח ודו"ק ומה דקאמר דאפרשינהו בלישה עיין תוס' נדה דף ו' ובד"ה דאפרשינהו ועיין נדרים דף י"ב ע"ב בר"ן ורא"ש שם ודו"ק שוב מצאתי בבה"ז שהרגיש בזה ושמחתי.