שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן ק״ע

בשנת תרי"ז הגיעני מכתב מש"ב הרב החריף מוה' יצחק חיים וואליר שטיין נ"י נכד הרב הגאון מוה' יחזקאל ז"ל אבד"ק רישא ושאל בדברי התוס' נדה דף ז' ד"ה ומקפת שכתבו וצ"ע אי חשוב מוקף בנגיעה לחוד בלי צירוף הכלי או בלא נשיכה דנותן פחות מכביצה באמצע י"ל דאיירי בנשיכה וע"ז הקשה דאיך אפשר שמיירי בנשיכה הא שם מבואר בפ"א דטהרות משנה י"ז דמקרצות הנושכות זו בזו הוה חיבור לטומאה והרי שם מבואר דהיה פחות מכביצה כדי שלא יטמא והנה מה דרצה מתחלה לומר החיבור הוא דנחשב נשיכה חיבור אבל מה שמניח אח"כ באמצע ל"ח חיבור לא נהירא דמה נ"מ סוף סוף כל שנשך הוה חיבור גם מ"ש ע"פ דברי הרא"ש פ"א מטבול יום דכל שדעתו להפרידם לא הוה חיבור לטומאה וביאר הרי"ט אלגזי בהלכות חלה דכל שדעתו בהדיא להפרידם לא הוה חיבור וא"כ יש לומר דמיירי שפירש בפירוש שדעתו להפרידם גם כתב שי"ל דמיירי שנתחבר במי פירות דאינו חיבור כלל ודבריו תמוהים דא"כ אף בכביצה נמי ואמאי אמרו במשנה פחות מכביצה ובברייתא תני בכביצה ומפרש בסוטה דנחלקו אי שני עושה שלישי בחולין או שמותר לגרום טומאה ואי מיירי בכה"ג שאינו חיבור לטומאה אף בכביצה נמי ובגוף הקושיא הנה מצאתי בנקה"כ ביו"ד סי' שכ"ו שכתב בהדיא דהך משנה דפחות מכביצה באמצע ע"כ מיירי בלא נשיכה ורמז לסוטה דף למ"ד הנ"ל וכוונתו לומר דאל"כ היה חיבור לטומאה ומהתימה עליו שלא הרגיש בדברי התוס' בנדה הנ"ל שבדבריהם מבואר להיפך שוב מצאתי בחלת לחם שנדפס מחדש בסי' ה' ס"ק כ"ב שהרגיש בזה וגם הוא כתב ליישב כמ"ש מעלתו ודבריו תמוהים כמ"ש וצ"ע בזה.