שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן י״ז (ב׳)

והנה בחוות דעת סי' ק"ג מצאתי שהרגיש על הכו"פ מכה"כ והוא דחה דברי הכו"פ דיש חילוק בין כשערב דבר מר אבל עצם הדבר הוא נ"ט לשבח וכל שיהיה הדבר המר המעורב בתוכו או שימתק הדבר משיב טעמו כבראשונה בזה אסור אבל כל שהדבר בעצמותו נטל"פ הו"ל כנבילה שאינו ראוי לגר ונפקע איסורו ול"מ שום תיקון וכתב דפת שעפשה דאסור אף שאינו ראוי לכלב היא כמ"ש הר"ן בפסחים פרק אלו עוברין שם דהיא כיון דיכול לחמע בו כמה עיסות ועומד לכך לא נפקע איסורו ע"ש ובזה הבינותי סברת הש"ס דיכול לחמע בו כמה עיסות והיינו משום דעומד לכך שאני אבל דברי רש"י לא יתכן מה שפירש לתרומה דוקא והנה הרמב"ם בפי' המשנה פירש דר"ש מתיר כיון שכבר חמצה לא ניכר פעולתו ורבנן ס"ל כיון דהיה יכול להשביח בבצק אם היה צריך לחמץ אסור ולכאורה משמע דהוא מפרש דר"ש לא פליג כלל על הרישא דכל שלא החמיץ החולין תחלה בוודאי מחייב ר"ש ובאמת הר"ש לא פירש כך ודבריו מבוארים בע"ז שם דגם ברישא פליג ר"ש ע"ש דס"ל דאיסור ואיסור לא מצטרף אמנם גוף דברי הרמב"ם לכאורה תמוהים דא"כ מ"פ מפגום מעיקרא דהא אינו פגום כלל רק שא"צ יותר ואין החומץ ניכר ואינו דבר המחמיץ שלא יתבטל אך נראה דבאמת שאור בעצמותו אינו ראוי והוא פגום מעיקרא וכמ"ש הר"ן בפ' אלו עוברין רק דלתקן העיסה היא עומד וכל שאין חימוצו ניכר שוב השאור בעצמותו הוא פגום ומותר ושפיר מקשה הש"ס ועכ"פ מדברי רבינו ראי' דמחמץ בעי שיהי' ניכר פעולת החמוץ בו ועיין פר"ח סי' צ"ח מ"ש בזה ולפע"ד מדברי רבינו מבואר דעיקר הוא משום פעולת החמוץ ולא משום נו"ט דהרי באמת פגום הוא ואם כן מה בכך שראוי לחמץ בה כמה עיסות אחרות ע"כ דשם יהי' ניכר פעולת החמוץ לשיטת רבינו וא"כ מבואר דעיקר הוא משום מחמץ ועיין במק"ח סי' תמ"ב ס"ק ב' מ"ש בזה והנה לכאורה קשה לפמ"ש הר"ש פלכו הובא בב"י יו"ד ס"ס ק"ג דכל מה שיותר מששים הוה כמו משהו וגם נטל"פ אסור א"כ מ"פ מתרומה וכה"כ והא הכא הוה יותר מששים והנראה בזה דהנה תרומה אינו רק במינו בק"א ובא"מ בששים ולפי"ז לפי מה דקי"ל דשאור ועיסה שני מינים כמ"ש האו"ה והפר"ח הקשת מהא דאמרו שאור בעיסה דהוה מב"מ וכתב הכרו"פ דכ"ז שלא החמיצה וצריכה לעיסה הוה מב"מ אבל לאחר שהחמיצה הוה מבשא"מ דנטל"פ ובזה מיושב היטב דברי רש"י הנ"ל דזה מה דמשני הואיל וראוי לחמע בה כמה עיסות אחרות והיינו דבאמת הוה מב"מ שאור בעיסה ול"ש נטל"פ רק דכאן אינו מב"מ שכבר החמיצה אבל כל שראוי לחמע בו כמה עיסות אחרות דלא החמיצו א"כ מקרי מב"מ גם בזה ולא אכפת לן בנטל"פ דבעצם היא מב"מ ודו"ק. ולפ"ז אי נימא דבתר שמא אזלינן שוב הו"ל תרומה בחולין ולא הוה חד שמא ויהי' מבא"מ ונטל"פ וע"ז כתב רש"י דראוי לחמע תרומה ודו"ק שוב ראיתי בשעה"מ ה' חמץ פ"ה שם שהקשה קושיא זו ונהניתי אבל לפמ"ש נסתר דבריו ודו"ק.