שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קס״ח

בשנת תרי"ג וא"ו מנחם אב ד' דברים שלח לי הרב המאה"ג החריף מו' יצחק שמעלקיש ני' שו"ת בפחות מכזית חלב שתפח ונעשה כזית וכן נבלה אם חייב וכן ככותבת ביוה"כ ואם יש חילוק בין נתפח קודם יוה"כ או ביוה"כ עצמו וכן הוציא בשבת גרוגרת שנתפח מהו ואם יש חילוק בין נתפח קודם השבת או בשבת עצמו והנה הביא דברי הש"ס מנחות דף נ"ד ואם אמנם אני טרוד מאוד בכ"ז אמרתי לרשום בקצרה מה שראיתי בדבריו והנה נסתפק בהא דקתני בשר העגל שלא היו בו כשיעור ונתפח דטהור לשעבר וטמא מכאן ולהבא אם מיירי שנטמא קודם ואח"כ נתפח והביא ראיה להמלמ"ל פ"ד מט"א ה"ד בהיו בי חצי ביצה ואח"כ נצטרף עוד חצי ביצה דמצטרף ותמהתי ע"ז דהמלמ"ל בעצמו הביא מ"ש הרמב"ם פ"ד מאה"ט הלכה י"ג והוא הך דמוזכר במנחות ודחה דאין ראיה משם עו"ש והנה מ"ש מע"ל לדחות דברי השעה"מ הלכות ברכות שדוחה דברי המ"ל בהלכות כלים שנסתפק באם נחסר מהשיעור אי נפקע טומאתו וע"ז הביא השעה"מ דברי התוס' פסחים דף ל"ג ע"ב שהביא הת"כ דאותו אתה שובר ואי אתה שובר אוכלין לטהרתן וע"ז תמה על דברת התוס' עצמם שהוכיחו דעכ"פ פחות מכביצה אינו מקבל טומאה דאי מקבל טומאה בכ"ש פשיטא דלא מהני שבירה וע"ז תמה מעלתו דשמא לעולם מקבל טומאה אף בכ"ש ומ"מ מהני שבירה וכמו שברי כ"ח דמוציא מידי טומאה וניקב מהני ועיין שבת דף צ"ה ובאמת דברי התוס' נכונים דאיך שייך שבירה בכ"ש הא מ"מ נשאר כ"ש וכ"ש אף שתשבור לאלף מ"מ ישאר כ"ש ול"ד לניקב דמ"מ נשאר הכלי ושבירה מוציאה מידי כלי משא"כ בכ"ש ל"ש שבירה והן נסתר מחמתו גם דברי השעה"מ דבאמת י"ל מה דאמרי' בת"כ ואי אתה שובר אוכלין לטהרתן היינו בנשאר בו כביצה וכאשר רצה השעה"מ בעצמו לדחותן וכתב דא"ל דא"כ מה קמ"ל דפשיטא דאם כביצה אוכלין מקבל טומאה אף כשנשבר ה"ה כשנשברו ונשאר בו כביצה מה"ת שלא יקבל טומאה וכמ"ש התוס' לענין פחות מכביצה ע"ש אבל במחכת"ה דבריו נפלאו דבשלמא לענין כ"ש שפיר כתבו התוס' דל"ש שבירה כשנשאר כ"ש אבל לענין כביצה שפיר ה"א דכל דנשבר מועיל לטהרתן וע"ז אמר דכל דנשאר כביצה ל"מ מה שנשבר דמ"מ שם אוכל ע"ז וז"פ. ומה שהקשה מעלתו על דברת המלמ"ל פכ"ג מכלים הנ"ל דאם נחתך פחות מכביצה לא פקע טומאה מיניה דא"כ בזקנה שנתמעך דטהור מכאן ולהבא ולמה הא כבר נטמא ולא פקע טומאה לק"מ לפע"ד דשאני התם דבעת שקבל טומאה היה שיעור וגם אח"כ יש בצירוף שיעור רק שנחתך אבל השיעור ישנו רק שאינו ביחד משא"כ כאן דכעת שנתמעך חסר השיעור לגמרי וז"ב.