שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קס״ה (ב׳)

והנה בזה אמרתי ליישב קושית הרשב"א בחידושיו סוף קידושין והובא בקצה"ח סי' פ"ו ס"ק א' דלמה לי קרא לאשר אשם לו ת"ל דכל מה שיש לאיש משועבד למלוה וא"כ גם כשיש לו חוב אצל חברו ודאי יוכל לטרוף בחובו ולפמ"ש א"ש דנ"מ לענין זה דאם תופס מלוה אחד ויש בע"ח אחרים אם היה מצד שיכול לטרוף אם כן שוה התפיסה כמו שיכול לתפוס מבע"ח שלו אף שמגיע לב"ח אחרים וה"ה שיכול לתפוס מבע"ח שלו אף שמגיע לב"ח אחרים וה"ה שיכול לתפוס מבע"ח שלו אבל כל שמגיע לזה מצד שהתורה חייבה לזה שישלם למי שמגיע לו א"כ הוא משועבד לכל הבע"ח בשוה שוב א"י לתפוס כיון שמגיע לזה ג"כ וז"ב כשמש ובזה יש ליישב דברי הרמב"ם מ"ש הש"ך סימן פ"ו וע"ד שכתבתי ביד שאול סי' רנ"ו והנה הר"ן הקשה בפ' שני דכתובות על הא דאמרו בב"מ ש"מ איתא לדשמואל והקשה הא לא שייך מיגו דאי בעי מחיל דהא מכספא מיניה למחול והש"ך בסי' מ"ז כתב דליתא דהא כאן גם בפרוע מכספא דהרי תפסה כתובה שכבר גבתה ולפע"ד נראה דהנה ענין מכספא נלפע"ד אף דמיגו דהעזה לפטורי מממון אמרי' אף דמעיז וצ"ל בזה דכאן אינו מרויח ממון רק שרוצה למחול או לטעון פרוע אבל הוא לא ירוויח ממון ודאי מכפסא ואפי' אם נימא דעושה קנוניא ומרוויח ממון מ"מ דוקא העזה שאינו מעיז רק נגד אחד הוא דיכול להעיז אבל במעיז נגד רבים שכל העולם יכירו שהוא גנב וגזלן זה לא יוכל להעיז ומכספא ומעתה נלפע"ד כיון דהיה יכול למחול א"כ מתחלה נכנס הלוקח בספק זה שמא ימחול ואם כן ממילא יוכל לטעון פרעתי ול"ש דמכספא לטעון רשע כזה דז"א דהא אינו גזלן כ"כ דהא היה יכול למחול ודו"ק. והנה בהא דאמרו שם דעדים אעולה לא חתמי משום אל תשכן באהליך עולה הקשה אחד מתלמידי ני' בשנת כת"ר בהא דאמרו פסולי עדות היינו משחקי בקוביא והקשה הרא"ה דאם כן שויא נפשיה רשע ושייך אדם קרוב לעצמו וכתב כיון דאינו רק מדרבנן לא שייך אאמע"ר ועיין בתומים סימן מ"ג ס"ק מ"ג וע"ז הקשה דהא גם כאן אינו רק מד"ק ולא שייך אאמע"ר והשבתי דשאני שם דגוף הפסול אינו רק חשש דרבנן מפני שאינו עוסק בישובו של עולם אבל כאן דכל דהוא עולה ויכול להיות שיבא לידי טריפת לקוחות שלא כדין ניהו דרבנן חשו לזה אבל החשש פסול הוא של תורה ואאמע"ר ודו"ק. והנה במ"ש למעלה בדברי הרי"ף דמפרש דברי ר"ט משום שעבודא דר"נ אף דבמטלטלי ל"ש שעבודא דר"נ כמ"ש התוס' בפסחים דף ל"א והנה בפקדון הדבר נכון דמי שהופקד אצלו א"י למכרו והו"ל כמו קרקע וכן נראה מהקצה"ח שם אמנם שם מבואר אם המלוה ביד אחרים ונשאלתי מתלמידי הרבני המופלג מוה' שמואל ג"ב נ"י בזה והשבתי דכל שאינן ביד היתומים רק ביד אחר האחר בודאי לא יתן רק למי שמשועבד לו וא"כ הוה כמקרקעי והנה גם בהא דאמרו בכתובות דף צ"ב ופייסיה בזוזי וכתב הר"ן דאלו פייסו בקרקע היה שייך שעבודא דר"נ וע"ז הקשה דלר"מ כל שאינו ביד היתומים שייך שעבודא דר"נ אף במטלטלי וכמ"ש הרי"ף וכמ"ש בטעמו והשבתי כיון שכ"ז שהיה חי המוכר ל"ש שעבודא דר"נ במטלטלי רק כעת ל"ש שעבודא דר"נ בכה"ג ודו"ק היטב.