שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קס״ה

בשנת תרי"ז כ"ד למב"י א' אמור הגיעני מכתב מהרב החריף מו"ה הירש ליב וויין שטיין ני' דיין דק"ק סלאטווינא תשובה בענין בכור ובשולי המכתב כתב בזה"ל ואגב אשאלה מיני' דמר שדברי הב"ח והש"ך בחו"מ סימן קכ"ה ס"ק כ"ג תמה תמוהים לפע"ד דאמאי לא מהני תפיסה כשתופס אצל הב"ח של הב"ח שלו דהא הוא בע"ח שלו משועבד מדר"נ וע"ש בנה"מ שעמד בזה וע"ש מ"ש בזה ודבריו נפלאו מאוד ואשתמיטתי' מיניה דברי המחבר בש"ע סימן קי"א סכ"ג דמפורש להדיא דמהני תפיסה בכה"ג ודברי הב"ח והש"ך אפשר ליישבם בדוחק גדול שלא כדברי הנה"מ נא ישיבני דעתו בזה ואין לדון בזה להלכה ולמעשה עכ"ל בשינוי קצת ובאמת שהוא תימא גדולה על הנה"מ שמפורש ממש שלא כדבריו וממילא דברי הש"ך תמוהים אמנם נראה דבאמת מצד הסברא דברי שארי הגאון בנה"מ סברא גדולה הוא דשאני תופס מבע"ח דהבע"ח חייב לכל אחד ק' זהובים עד"מ יכול לתפוס בשביל חוב וכל הק' זהובים אבל בע"ח של בע"ח שהשיעבוד שלו הוא מדר"נ והרי הוא מששועבד לכל הבע"ח בשוה וא"כ הוה כמו שאינו משועבד לכל אחד רק השליש מהק' לכך א"י לתפוס כל הק' זהובי' כיון שהוא אינו חייב לו רק שלישי מהק' זהובי' ע"ש ובאמת שדפח"ח דשעבוד' דר"נ הוא שיתן לכל א' מהבע"ח של מלוה שלו לפי ערך שהרי הוא באמת לא לוה מהם כלל וז"ב ולפ"ז זהו כשיש רק לוה אחד שחייב להמלוה והמלוה מחויב לשלם לבע"ח דזה הלהו משועבד מדר"נ אבל בסי' קי"א דמיירי בשני לווים שלוו מהמלוה שמחויב לאחרים ועד"מ ראובן חייב ללוי ויהודה לכל אחד מנה וזה ראובן הלוה לגד ואשר לכל אחד חמשים זהובים וא"כ כל אחד מהלווים שלו דהיינו גד ואשר משועבדים ללוי ויהודה והיה הדין שגד יתן חמשים לאחד ואשר יתן חמשים אבל כל אחד משניהם משועבד ללוי ויהודה דהרי מגיע לכל אחד מאה רק שאין לו לשלם וגד ואשר לא לוו רק חמשים כל אחד ואם כן כשתופס כל המאה ל"ש לומר שגד ואשר לא נשתעבדו לו רק חמשים דז"א דהרי כל אחד נתחייב בכל החוב וכל שלא מבורר שפיר תפס כל המנה מהם שהרי שניהם באמת חייבים לו ואם כן מכל אחד שתפס הרי הוא משועבד לו מדר"נ וז"ב כשמש.