שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קס״ב

והנה בעש"ק וישב תרכ"ג כ' כסליו היה אצלי מופלג אחד מסקאהל ושאל אותי למה ר"ע ממעט מדם ולא כתם והא כיון דבכתם בודאי לא ארגשה ולומר דלמא ארגשה ולאו אדעתא הוא רק מדרבנן ואם כן ת"ל מדשמואל דבבשרה עד שתרגיש בבשרה ואמרתי בזה דר"ע לשיטתיה דחייש למיעוטא כדאמרו במכות דף ז' אם כן ניהו דרוב דמים באים בהרגשה מ"מ ה"א דנחוש למיעוטא ולכך הוצרך למעט מדם ולא כתם ואף אם טמא דמה דחייש למיעוטא הוא רק מדרבנן מ"מ נ"מ אם תמצא כתם בימי ספירתה דהיא בחזקת טומאה וע' זבחים דף ל"ד ואם כן בודאי יש לומר סמוך מיעוטא לחזקה ולכך אצטריך למעט מדם ולא כתם ועיין ט"ז ס"ק כ"ג בסימן ק"ץ במ"ש דאין כאן ספק דאורייתא כיון שבא שלא בהרגשה והשב יעקב תמה דנימא הרגשת עד הוא או הרגשת מ"ר ולפמ"ש הרי לר"ע דחייש למיעוטא ואפ"ה ממעט דם ולא כתם אלמא דכל שלא הרגישה טהור' ואף דממעט מדם ולא כתם מ"מ הטעם של כתם הוא בשביל שלא הרגישה דאף דיש לדחות דשאני כתם דממועט מדם עכ"פ יש מקום להט"ז ובזה יש ליישב מה שהקשה אא"ז הח"ץ ז"ל סי' מ"ו על הרשב"א מהך דר"ע דהצריך לגלע ולהוציא דם ע"ש ולפמ"ש י"ל דדוקא ר"ע לשיטתי' דחייש למיעוט דבא שלא בהרגשה אבל לדידן כל דלא ארגשה מקילין וזהו שאמרו שם במשנה שראה מסתכלין זה בזה אמר הכתוב דם ולא כתם והיינו שהם הסתכלו שחשבו שמיקל מדלא ארגשה וחשבו שר"ע ראוי שיטמא דחייש למיעוטא וע"ז השיב דקרא כתיב דם ולא כתם ודו"ק היטב.