שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קמ״ח (ב׳)

ודרך אגב ארשום כאן מה שראיתי היום י"ז מרחשון תרכ"א עש"ק וירא בשו"ת חתם סופר על אהע"ז סימן מ"ג שהביא בשם הגאון מוהר"ם בנעט ז"ל אבד"ק נ"ש שכתב שלא להתיר עפ"י עדות ערכאות שלהם מבלי מסל"ת אע"ג דלא משקרי מ"מ לא נראה להתיר משום אל תשת רשע עד והרא"ש לא התיר עדות בע"ת משום תחלתו וסופו בכשרות והיש"ש שלהי יבמות סימן כ"ה תמה על הרא"ש בזה ומ"מ לא מלאו לבו לחלוק עליו בזה וה"נ דכוותיה עכ"ל והח"ס שם נדחק מאד בזה ובראותי זאת נחרדתי מאוד כי כמה פעמים התרתי בזה אך נראה דהדבר נכון דבאמת היש"ש תמה דאיך שייך כאן אל תשת רשע עד דהא אפילו עבד ושפחה נאמנים דפסולים מה"ת כל שמוחזקים בכשרות כשרים וה"ה בזה ע"ש אך לפע"ד הדבר ברור דבאמת בעגונה כל שהקלו בעבד ושפחה ודאי יהודי שמוחזק דלא משקרי כשר אמנם באמת כל הטעם הוא משום דלא בעי תורת עדות כמ"ש הרמב"ם סוף גירושין דדבר שיכול לעמוד על הדבר מבלי עד ואין העד יכול להשמט לא בעי תורת עדות ולפ"ז זהו דוקא במקום דסגי בע"א אבל במלחמה דשייך בדדמי ורק דבשני עדים ל"ש בדדמי כמ"ש הרא"ש בזה בודאי בעינן שני עדים כשרים וכמ"ש הב"ש ס"ק קנ"ג דכן משמע מהרא"ש א"כ בזה בודאי פסול כל שאינו כשר לגמרי וא"כ הרא"ש דמיירי בשעת גזרת השמד דשייך ג"כ בדדמי ובעי תורת עדות בזה שפיר הצריך עדים כשרים ולפ"ז בערכאות דאינו שייך בדדמי דערכי לא מרע נפשיה בודאי כשר אף שאינו עד כשר ודו"ק. ולפ"ז יצא לנו מזה דלהעיד שלא מת אינו נאמן אם לא היה תחלתו וסופו בכשרות דבזה בודאי בעי תורת עדות כמ"ש מהרא"י בכתביו והובא ביש"ש שם סימן כ"ד ורצה לדחות דברי מהרא"י ולפי מ"ש הדין אמת מטעם שכתבתי כנלפע"ד ברור ולפ"ז דברי הש"ע בחו"מ סי' ל"ד סכ"ב בהגה"ה תמוהים דבעדות ממון דבעי עד כשר פשיטא דמומר אף ששב פסול נמ"ש הרא"ש כלל נ"ב הנ"ל דלאפוקי ממונא ודאי פסול ומ"ש הסמ"ע שכן כתב התרה"ד סימן קצ"ח ודאי תמוה דאין ענינו לשם וכמ"ש בבית מאיר באהע"ז סימן י"ז ס"ו ומ"ש הוא דמקורו ממהרי"ק שורש קכ"א לפמ"ש אין ראיה דשם בעגונה מיירי ובזה א"צ לתורת עדות כ"א דלא משקרי משא"כ בממון ועיין ש"ך דכתב ג"כ דמקורו ממהרי"ק אבל דבריו צ"ע ועיין תומים שם מ"ש בזה ועיין יש"ש סי' כ"ד הנ"ל ובתשובה להרב המאה"ג מוה' שלמה דייטש האבד"ק א"ש בשנת תרכ"ב ט"ו בשבט ה' יתרו הוספתי דברים ע"פ מ"ש הרמב"ן במלחמות הטעם דבשני עדים ל"ש בדדמי משום דכל דהתורה האמינם אתם מה לכם עליהם ואם כן בודאי בעי עדים כשרים שהתורה לא האמינה רק לכשרים והתרתי שם בערכי שקבל עדות מפי שני יהודים שמת אחד.