שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קמ״ח

בשנת כת"ר בר"ח שבט ד' בא הגיעני תשובה מדילטין מן הרב אב"ד שם מו"ה יעקב ראובן והדברים ברוב ענין ויבואר על סדר קונטרסי והנה האריך שם בדבר שהי' נודע שנאבד ר' אליקים געציל בר' מאיר וחפשו אחריו והעידו גוים ואף אם נימא דמקרי מסלפ"ת מ"מ יש ספק כיון שכבר נשמע הוה כמו הבעלים מרדפין אחריו כמ"ש מהרי"ק שורש קכ"א ומה שהשיגו עליו הרבה בעלי תשובות די"ל דשם מיירי שהאשה והקטן לא ידעו אם בעלים מרדפין ולכאורה רציתי לומר דמהרי"ק שפיר הוכיח דאף אם נימא דהוא ספק אם ידעו האשה והקטן או לא עכ"פ ספק מסל"ת הוה ואף בעדות אשה נחלקו בזה אי מהני ואף להאומרים דמהני היינו שם דמשום עגונה הקלו אבל לענין קנין הנחיל היאך מועיל בזה ובפרט שם דאינו רק גזל מדבריהם היאך מועיל מה שהבעלים מרדפין והם מסלפ"ת דלמא שמעו והיאך יוכלו להוציא והנה מהרשד"ם סי' קס"ה הובא בש"ש ש"ז פ"ו שהרדב"ז וחכם אחד נחלקו בזה ודעת הרדב"ז להשיג על מהרי"ק שאשה דומיא דקטן כמו קטן שא"י מרדיפת הבעלים כמו כן האשה והחכם כתב להיפך שקטן דומיא דאשה ולפע"ד רש"י הרגיש בזה וס"ל כהרדב"ז דרש"י פירש דבעלים מרדפין קודם דיבור הקטן וקשה למה לא נקט אשה דמיירי לעיל מיניה וע"כ דרצה לתרץ דאשה דומיא דקטן ובקטן לא אכפת לן אף שידע ברדיפת הבעלים ה"ה בזה וא"כ ראיות המהרי"ק נדחה אמנם עדות ר' משה בר' דוד הנה שם הוה מסלפ"ת גמור רק שיש חשש דלמא כוונה על הרוג אחר והנה מעלתו האריך ע"פ דברי המבי"ט סימן קל"ח דאמרי' האי שנאבד האי שנמצא והנה בכ"ז האריכו האחרונים ומעלתו כתב לבסוף דכאן דבאותו מקום אין שיירות מצויות ובעירות הקרובות לא נפקד איש רק זה א"כ שוב הו"ל קרוב ומצוי דאזלינן בתרא ולפענ"ד נראה דבר חדש דהנה באמת לכאורה קשה על כל החשש דחיישינן שמא אחר הוא ובמה דחיישינן לשאלה והוא מטעם חזקת חי של זה ואמאי והא זה עכ"פ אתרע שהרי נאבד ואינו לפנינו והאחר גם כן יש לו חזקת חי מנ"ל לחוש לאחר ומה אולמא זה מזה אמנם כבר הרגיש הב"ש סימן י"ז ס"ק פ"ד כעין זה בשם הט"ז וכתב הב"ש דאחר אין לו חזקת חי והוא תמוה כמו שהאריך הנו"ב דכל המתים אנו יודעים שהיו חיים מקודם אך ביאור הדבר דעל אותו איש שאנו דנין זה נודע לנו חזקת חי שלו וא"א לגרע חזקתו עד שנדע בבירור אבל רובא דעלמא אטו ליכא מת בעולם ע"ש ולפי"ז כאן שאין השיירות מצויות שוב אין לחוש על רובא דעלמא רק על הקרובות וכיון שהקרובות לא שמענו שנפקד איש וזה אתרע חזקתו וברובא דעלמא א"א למתלי שוב מהראוי לומר דזה מת מה שאתרע חזקת חי וכעין מ"ש מהרי"ו סימן ע"ט דאין ספק מוציא מידי ודאי.