שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קמ״ז

בשנת תרי"ד בחורף באה אשה אחת עגונה והיא ממדינת רוסיא אשר איש אחד מזראוונא בא לשם ונשא אותה ואח"כ נסע לקאנסטנאפאל וזה יותר משנה בא מכתב לזראוונא מק' קאנסטנאפאל על אדרעס הרב מזראוונא מאיש אחד החתום עליו ושמו לעווין בענשטענין או לאוין בראנשטיין וז"ל לכבוד הרב המאה"ג חריף ושנון ושמו לא נודע לי להוי ידוע לכם שהיה מוה' שלמה הנקרא שלמה בראטהער בן יוסף שפיללער מעיר זראוונא אשר חנה פה"ק סטאמביל ונסע לעיר בגדד ושם של"ח ולכל ישראל המנחם אבלים הוא ינחם את אביו ואמו ואשתו ובניו בתוך שאר אבילי ציון וירושלים ואי"ה על פאסט שני אכתוב לכם בבירור באיזה מקום ובאיזה יום ובאיזה שעה יותר חדשות אין רק חו"ש מנאי דו"ש תמיד לעווין ברנשטיין אי"ה כשיתברר באר היטב אכתוב לכם בבירור כד"ש ועל האדרעסע היה כתוב אן הערר ראבינער אין זראוונע גאליציאהן עכ"ל המכתב שהעתיק לי הרב החריף מוה' יצחק שמעלקיס נ"י אשר כעת הוא אבד"ק ברזאן שכתבתי לו שיעתיק לי אות באות אמנם כתב לי כי שינוי גדול יש כי בעל האשה העגונה הלז שמו אלעזר לא שלמה וסבת השינוי הוא כי זה אלעזר לקח רייזע פאסס בשם שלמה בראשהער הנמצא פה וע"כ כפי הנראה קרא עצמו בשם זה בסטאמביל או שמצאו כן כתוב בפאסס וכתבו כן עוד כתב כי אין לסמוך על המכתב הלז יען כי כתב כי בפאסט השני יכתוב בירור הדברים הרי כי לא סמך עצמו על המכתב הלז ואף דבשו"ת מהרי"ט סי' למ"ד דחה זאת מ"מ יש לפלפל בכ"ז ועוד אולי כתב רק ששמע קול כזה ועוד שהכתב אינו מקוים ועוד כתב הוא שבראטין היה חייט אחד ושמו זאב חייט מילידי זראוונא והיה בסטאמביל וסיפר שר' אלעזר נסע עם איזה אנשים מבית מסחר אחד ומת בדרך ואנשים העידו בב"ד ויכול להיות שע"י יהיה בירור לקבל עדות בראטין ממנו והנה מה שהחליט מעלתו שאין לסמוך על המכתב הלז אני אומר חלילה חלילה שנדחה המכתב הלז לגמרי ולא ניחא למרא דלימא הכי בפרט בתק"ע שהרבה שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל העגונות ובפרט ילדה. והנה לכאורה ראיתי עוד ריעותא גדולה כי צריך להיות כתב פלוני בן פלוני ומקום פלוני ועיין ב"ש ס"ק כ"ט וכאן אמת שכתב שלמה בראהטער בן יוסף שפיללער מזראוונא אבל מעולם לא שמענו שאב ובנו יהיו להם שמות מיוחדות בלשון אשכנז וכאן האב נקרא יוסף שפילער והבן נקרא שלמה בראהטער וא"כ אינו בנו של זה ויש קוץ בגוף המכתב אמנם באמת מזה נראה לפע"ד להמציא תרופה דאדרבא מזה ניכר שזה היא השינוי בשביל שלקח פאסס ע"ש שלמה בראטהער וכן מצאו כתוב בפאסס וע"כ כתבו שלמה בראטהער בן יוסף שפילער ולעולם הוא נקרא בשם אלעזר שפילער בן יוסף שפילער ובאמת מעלתו בעצמו כתב שנמצא בידו מכתב שכתב ר' יוסף שפילער להרב בסטאמביל ושמו מוה' הירש סרעטיר אבד"ק סטאמביל ואם כי לא העתיק לי המכתב עכ"פ מסתמא נכתב על אודות בנו אם כן יש לנו הוכחה ברורה שזה שהיה בסטאמביל שהיה בן יוסף שפילער הוא אותו יוסף שפיללער וא"כ זה נודע שהיה שמו אלעזר וא"כ אין להסתפק עוד על אחר ומ"ש כיון שכתב שיכתוב עוד א"כ אין לסמוך ע"ז הנה המהרי"ט כתב בפשיטות דאין לחוש לזה ובפרט בנ"ד ואין לחוש כלל דהוא לא כתב רק שיודיע באיזה מקום ובאיזה יום ובאיזה שעה אבל גוף המיתה לא נסתפק לו כלל גם מ"ש שהכתב אינו מקוים באמת אנו קי"ל להתיר אפילו בלא קיום כמ"ש הח"מ בתשובה והב"ש סי' כ"ח כ"ט ואפילו בע"א לבד וגם מ"ש אולי שמע מפי קול לא כוונת יפה דשם מיירי שיצא קול לפנינו ואח"כ כתב אחד ע"ז שפיר חוששין שמא ע"י הקול כתב אבל לחוש שמא יצא קול לא חיישינן וז"ב ועיין ב"ש ס"ק ל"א ובט"ז ותמצא דבכה"ג אין לחוש כלל וגם יש חייט שאומר ששמע שמת ולפע"ד נראה דבנ"ד אדרבא ע"י השינוי יש להקל טפי דהנה הך דמצאו בכתב מת פלוני דנחלקו בזה בירושלמי אם מועיל בלא נתקיים כל החשש הוא שמא אחד מהפסולים או אחד מהחמשה נשים כתבו כיון שאינו מקוים כמ"ש המהר"ם כ"ץ אביו של הש"ך להח"מ בס"ק כ"א ובאמת שזה דחוק כמ"ש הח"מ דבשעת הסכנה ל"ח לצרה וה"ה לאחד מהפסולים אך לפע"ד נראה דדוקא במצאו בשטר כתוב חיישינן דבאמת כבר נודע מ"ש התוס' בשבועות דף מ"ו ע"ב ד"ה וספרא דל"ש אחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקינן כל דלא ידענו מי גנבו דכמה גנבי איכא בעלמא והש"ך בסי' קל"ג האריך בזה וביאור הדברים דדוקא כשאם דנים על איש פרטי מסוים אמרינן דהוא מהרוב אבל כל שלא נודע מי הוא הא איכא גנבי בעלמא וחיישינן וה"ה כאן כל דמצאו כתוב ולא נתקיים בב"ד שפיר חיישינן שמא אחד מהרמאים כתב השטר והחתים עדים שאינם ניכרים להכשיל ובזה ממילא מיושב דברי הרי"ף והרא"ש במס' יבמות שהביאו דברי הירושלמי ולא הכריעו ובגיטין פרק מי שאחזו הביאו דסומכין על מפ"כ ולפמ"ש אתי שפיר דכל שאין אנו יודעין מי כתבו לא סמכינן על כתב דשמא זייף ואף דמה"ת עדים החתומים על השטר כמי שנחקרה עדותן בב"ד כאן שלא נודע חיישינן אבל שם דנודע מי כתבו שפיר סמכינן על כתב וכעין מ"ש הגאון מוהר"ם כ"ץ ז"ל לפי דרכו ולפ"ז יתיישב דברי הירושלמי שבזה נחלקו דר"י סבר דמשיאין כיון דמשיאין ע"פ ע"א בעגונה ואפילו שפחה ואפילו עבד א"כ לא בעי בזה תורת עדות רק גלוי מלתא בעלמא א"כ לא חיישינן לזיוף ג"כ כמ"ש הב"ש ס"ק כ"ח דאף דבע"א לא אמרי' כמי שנחקרה עדותן כאן בעדות אשה הקלו וז"ש בירושלמי מתניתא מסייע לר"י ולא על פי ע"א ועכשיו משיאין עפ"י ע"א וה"ה עפ"כ ור"ב ס"ל שכל שמצאו כתוב בשטר חיישינן ולפ"ז בנ"ד דבא כתב מישראל על הב"ד דמלבד דזה רחוק שאיש סטאמביל רחוק מכאן הרבה ואין לו מכיר בזראוונא וגם לא ידע שם האשה והבנים יתכוין להכשיל ולכתוב להרב מכתב אף גם דכיון דחזינן דכתב שלמה ובאמת בעלה של זו שהוא מזראוונא אלעזר שמו ע"כ שכן ראה בהפאסס שם וא"כ אין חשש שם שהרי אם היה רוצה להכשיל היה כותב שמו האמת וע"כ שבתומו כתב כן וכוונתו באמת להתיר מוסרות העיגון כנלפע"ד ברור.