שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קמ״ד (ב׳)

והנה בגוף קושית התוס' דמוכח דלר"י יאוש לא קנה דאל"כ היאך חייב לאחר יאוש הא שלו הוא קנה וכתבו ראיה כדדייק לעיל ר"ש אמלתיה דרב לכאורה תמוה דבאמת צ"ב מה דייק ר"ש דשלו הוא מוכר ולדמא מיירי דמייאש לאחר מכירה ונמצא דבעת המכירה לא הוה עדן שלו רק שאח"כ כשנתייאש שפיר מקרי נשתרש בחטא שהרי קנאו למפרע ואהני מעשיו דשינוי רשות קודם יאוש ג"כ מהני אך זה אינו דהרי אם נימא דמכרו קודם יאוש ל"מ אם כן למה יתחייב על המכירה כיון דבשעת שמכר לא הוה שלו ולא נשתרש בחטא ולאחר שנתייאש שוב ממנ"פ אם נימא דהועיל למפרע שוב לא יתחייב דהוה שלו ואם לא תחשבו לשלו בעת המכירה א"כ לא נשתרש בחטא אבל לר"י דס"ל בין לפני יאוש ובין לאחר יאוש חייב אם כן אין ראיה דלעולם כל דמכר לאחר יאוש אינו חייב שהרי שלו הוא מוכר רק במכר ואח"כ נתייאש שפיר חייב אף דנתייאש אח"כ דלא אמרינן דלמפרע הוא שלו ורק חיובו מפני ששנה בחטא אך נראה דהרי ר' יוחנן ס"ל בב"ק דף קט"ו דשינוי רשות ואח"כ יאוש לא קנה ע"ש אליבא דר"ז וא"כ ל"מ לאחר יאוש כלל ושפיר הקשו ובזה מיושב קושית הכ"ת שהקשה על התוס' דלמה הוצרכו לדייק דאל"כ שלו הוא מוכר כדדייק ר"ש אליבא דרב ול"ק בפשיטות דהא ר"ל באמת נחלק על ר"י דלאחר יאוש שלו הוא מוכר ש"מ דר"י ס"ל דיאוש ל"ק ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת אין ראיה מזה דיש לומר דר"י ס"ל דשינוי רשות ואח"כ יאוש מועיל ור"ל לא ס"ל כן ולזה אמר כמו דדייק ר"ש לעיל לרב ואי נימא דמשכחת לה בשינוי רשות ואח"כ יאוש א"כ שפיר י"ל דרב ס"ל דבאמת מיירי בשינוי רשות ואח"כ יאוש וא"ל דא"כ הוה כלפני יאוש דז"א דבאמת קודם יאוש כלל ל"ש נשתרש בחטא אבל כל דהוה יאוש לאחר שינוי רשות עכ"פ מקרי נשתרש בחטא וא"כ ע"כ דלא מסתבר לומר כן וה"ה לר"י ובזה מיושב מה דדייק הכ"ת דלמה הקשו הקושיא שני' דל"ק רק לר"ז והיא קושיא חלושה ולפמ"ש אתי שפיר דל"ק הקושיא ראשונה רק לר"ז וכמ"ש ודו"ק היטב.