שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קמ״ג

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

נשאלתי עכו"ם אחד בעל מלחמה הביא טלית ותפילין לישראל לקנותו ואמר שמצא זאת ואח"כ אמר שלקחו מבעל מלחמה אחד ולא ידע איך בא לידו ובא האיש ושאל אותי אם יוכל לברך ע"ז והנה אמרתי לרשום בקצרה מה שעלה על דעתי בזה והנה יש להסתפק אם מקרי יאוש כלל ועיין בחו"מ סימן שס"ט דגניבת עכו"ם הוה יאוש והש"ך חולק בזה אמנם כאן שהיה שעת חירום וחיל קיר"ה עברו בארץ עם חיל מלך רוסיא ובעת המלחמה בודאי לא יוכל להוציא מידם כי אז הותר הרצועה אחרי כי עוברים למלחמה ואין הזמן מסכים לעיין בזה כנודע ובלי ספק הוה יאוש ומטעם זה נ"ל דאף דמבואר במרדכי דבספרים לא שייך יאוש כיון דבודאי אינו ראוי רק לישראל לא נתייאש נלפע"ד דכאן שעברו ממדינה למדינה ומי יוכל לדעת באיזה מקום ימכרנו ובודאי נתייאש דמי יוכל לדון וגם במדינה עצמה בעת שמשובשת בגייסות פשיטא דנתיאש והנה יש בכאן יאוש ושינוי רשות אך עדיין יש לעיין כיון דצריך לברך מה יעשה בברכה והנה בסימן תרמ"ט באו"ח האריך המ"א דלא יוכל לברך אף דיש שינוי מעשה ע"ש ועיין חק יעקב בסי' תנ"ד שכתב דאין חילוק בין שינוי השם ובין שינוי מעשה ע"ש אך כאן דהוה יאוש ושינוי רשות נרא' לפע"ד דבודאי מברך כיון דליד האחר בא בהיתר וכן מבואר בסוגי' דאוונכרי דכל דיהיה יאוש ושינוי רשות בודאי מועיל ועיין ברש"י ומהרש"א ומלחמות שם ובמג"א שם ובלא"ה נראה לפע"ד דאף אם יש כאן ספק אי נתייאש הא כבר נודע מ"ש הש"ך בחו"מ סי' שנ"ח דאף שיאוש של"מ לא הוה יאוש מ"מ כל שנודע לנו שבודאי יתיאש אם יודע לו גם יאוש של"מ הוה יאוש א"כ כאן שאמרינן שניחא ליה לאינש למעבד מצוה בממונו אם כן כל שיוודע לו להישראל שקנה ישראל בודאי ניחא ליה שזה קנהו ובפרט שאל"כ יש לחוש שהגוי יזלזל בהם ומה"ט יש לקנות מהעכו"ם טלית ותפילין כמבואר באו"ח סימן ל"ט וביו"ד סי' רפ"א ולפ"ז שוב בודאי יתייאש ומועיל אף קודם שנתייאש ועיין בשו"ת זקני הגאון בעל שער אפרים סימן ב' ובפרט שזה האיש קבל עליו שאם יוודע לו של מי הוא יחזיר לו א"כ בודאי ניחא ליה להנגזל בזה וגם כל שיש ספק אולי מצאו נראה מהמ"א סימן תרמ"ט דאין לחוש לגזילה מספק ואף דיש לדחות דדוקא בקרקע דאמרינן דעכו"ם גזלי ארעתא נינהו הוא דכתב המ"א דבספק אין לחוש והיינו בדבר שיוכל להיות שלהם מה"ת לחוש לגזילה אבל בטלית ותפילין מסתמא גזלו או גנבו מישראל ויש לתלות טפי מאבידה דל"ש בכ"ז יש להקל דאולי גזלו או גנבו ובאחד מהם הוה יאוש בעכו"ם ועיין בחו"מ סי' שס"ח ובש"ך שם ומכל אלו הטעמים סמכתי להתיר לו לברך ובפרט דיש לחוש שמא יזלזל העכו"ם בו. עוד נסתפקתי אם יעשה הישראל שינוי מעשה בטלית עד"מ אם יעשה כנפות אחרות וכדומה אם מועיל דאולי בעי שינוי מעשה בכל הכלי שהיא גזול וגנוב ולא סגי במקצת ועיין חו"מ סימן ש"ס שם תמצא בכל השינוי מעשה שחשב שכל הגזילה נשתנה עי"ז אבל לא במקצת הכלי וצ"ע בזה לעת הפנאי ולפע"ד ראיה מהך דטלה ונעשה איל עגל ונעשה שור דס"ד דהש"ס דחשיב שינוי מעשה אף דלא נשתנה בכלי דהיו גם בתחלה בהמה רק שהיו קטן והיה טלה ואחר כך נעשה איל או עגל ונעשה שור ועיין ש"ך חו"מ סימן שנ"ג ס"ק א' ובזה היה מקום ליישב קושיית המהרש"ל ע"ש ודו"ק.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.