ודרך אגב אזכיר מה דק"ל בהא דאמרו בב"ק דף קי"ד ע"ב ומי אמר רב הני והאמר רב הבא במחתרת ונטל כלים ויצא פטור מ"ט בדמים קננהו ופירש"י דבא במחתרת בר מיתה הוא וכיון דאי הוה בידי' פטור כי מכרן לאחר אמאי מהדר להו לוקח ע"ש וקשה מה קושיא הא הטור בחו"מ סימן שכ"א מביא בשם רבינו ישעיה דאינו נפטר אא"כ שברם בעודו במחתרת אבל אם שברם אחר כך חייב לשלם דברשות דמרייהו הוה עד שעת שבירה ובהאי שעתא לאו חיוב מיתה איכא ע"ש ולפ"ז כאן דמכרה ללוקח ובאותו עת לאו חיוב מיתה איכא ולמה יפטר ושוב לא קנה הלוקח והוא לכאורה קושיא גדולה אמנם נראה דדברי רבינו ישעיה הוא דדוקא לפי מה דאמר רבא מסתברא מלתא דרב בליתנהו אבל בדאיתנהו לא וע"ז חלק דגם בליתנהו כל שלא נשבר תיכף תו לא היה חיוב מיתה אבל לרב גופא דאמר אפילו באיתנהו בדמים קננהו ל"ש החילוק הנ"ל וכאן הקושיא לרב כמו שכתב הרשב"א ובשטה מקובצת דהקושיא הוא מרב אדרב ואם כן שפיר מקשה ודו"ק היטב.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קל״ח (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.