שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קכ״ט (ב׳)

בנדה דף ס"ח איבעיא להו אשה מהו שתחוף בלילה ותטבול בלילה וכו' ופירש"י דשייך החשש משום דמהומה לביתה אח"כ מביא הש"ס והלכתא אשה חופפת ביום וטובלת בלילה והלכתא אשה לא תחוף אלא בלילה קשיא הלכתא אהלכתא ל"ק הא דאפשר הא דלא אפשר ושיטת רש"י דתוכל לחוף בלילה גם כן רק שהיכא שאפשר מוטב יותר לחוף ביום משום דבליל הטבילה יש חשש שמהומה לביתה והתוס' כתבו בשם השאלתות דאדרבא בלילה מוטב יותר לחוף שלא תרחיק הטבילה מהחפיפה רק דהיכא דלא אפשר בלילה מוטב יותר ביום ולפע"ד מבואר הדבר בירושלמי כשיטת רש"י דבירושלמי פ"ד דמגילה ה"א אמר דאחד מתקנת עזרא שתהא חופפת וסורקת קודם לטהרתה ג' ימים ר"י וכו' כדי לשבת ולשני יו"ט של גליות ר"ז בשם ר"י והוא שהגיעה זמנה לטבול בנתים ר"ב בשם ר"י ואפילו הגיע זמנה בסוף והוה ר"ז מסתכל בי' א"ל מה את מסתכל בי מה ידעת ולא נדע וכו' את אר"א בשם רבי תנחום בי ר"ח ואמר טעמא ואפילו הגיע זמנה לטבול בסוף אני אומר שמא מעיינה רחוק והיא מתעצלת ואינה טהורה וע"ש במפרש שאף ביו"ט שני של גליות והגיע זמנה לטבול בלילה אפ"ה לא תחוף בלילה שמא מעיינה רחוק והיינו בית הטבילה רחוק דיש לחוש שמא תהיה מתעצלת ותהי' מהומה לביתה הרי מבואר דמוטב יותר שתחוף ביום וכדברי רש"י והדבר יפלא על כלם שלא הביאו דברי הירושלמי הן אמת דבש"ס דילן לא קי"ל כן דתהיה חופפת מע"ש כשיש שני ימים טובים של גליות אח"כ או להיפך דהיינו הרחקת ד' ימים אבל מ"מ מבואר דקיימא לן כשיטת רש"י דהחפיפה מהראוי שתהיה עיקר ביום והנה במה דנקט הירושלמי דעזרא תיקן שתהי' חופפת וסורקת ג' ימים קודם טהרתה כדי לשבת ושני ימים טובים של גליות היא תימה דבש"ס דילן לא נקט רק ר"ה ולא של גליות וכתב ב"י בסי' קצ"ט משום דלדידהו לא משכחת שני יו"ט של גליות דהוי מקדשי עפ"י הראיה ולא משכחת רק שני יו"ט של ר"ה דהוה כיומא אריכתא ולפ"ז הירושלמי דהי' מקודם להבבלי הרבה שנים בערך היאך אסרו בשני יו"ט של גליות ומה גם דעזרא תיקן כן ובימי עזרא ודאי קדשו עפ"י הראיה ואולי עזרא תקן התקנות בעוד שהיה בגולה והיו שני יו"ט אבל זה דחוק ומה גם דהדבר תמוה בלא"ה דהא בימי עזרא עצמו היה אלול מעובר והיו ר"ה שני ימים כמ"ש התוס' בר"ה דף י"ט ואם כן שוב היה יכול לומר משום שני יו"ט של ר"ה ואף דדברי התוס' תמוהים ועיין בברכי יוסף סי' תצ"ד שכתב שנעלם מהם דברי הירושלמי בע"ז שלמד מזה דאסרו חג הוא בר"ה דמועדא ועיין מלמ"ל פ"ז מכלי המקדש שלא זכר ג"כ דברי הירושלמי הנ"ל וכתב כן מדעתי' דנפשי' וזכורני שגם בתולדת אדם להגאון הצדיק מוהר"ז מווילנא זצ"ל תמה גם כן על המלמ"ל ועיין פ"י ריש פרק שני דביצה מ"ש בזה ועכ"פ הי' לו לפרש מפני ר"ה ובלא"ה לפע"ד דברי הב"י תמוהים דגם בזמן שהיו מקדשין עפ"י הראייה היו שני יו"ט של גליות ואדרבא אז היה מפני הספק ועכשיו אינו אלא מנהג בעלמא כמ"ש הרמב"ם פ"ו מיו"ט הי"ד ובזה נלפע"ד בהא דאמרו בשמיני עצרת מתיב יתבינן ברוכי לא מברכינן היינו דוקא בזמניהם שקדשו עפ"י הראיה אבל לדידן דאינו רק מנהג א"צ להחמיר כ"כ לישב בסוכה בשמיני דמזלזלין ביו"ט ודאי של שמיני ויש להאריך שם ואכ"מ ובתשובה כתבתי באורך ועכ"פ דברי הב"י תמוהין וראיתי בסדרי טהרה סי' קצ"ט ס"ק ח"י שכ' דלכך נקט ר"ה דוקא משום שקאי טל תקנת עזרא ואז לא היו שני יו"ט של גליות והיא תימה לפע"ד דמלבד שמשכחת לה גם אז שני יו"ט של גליות במקום שלא הגיעו השלוחין אף גם דבירושלמי מבואר בהדיא דמשום שני יו"ט של גליות עשו כן וצ"ע ולפענ"ד היה נראה דלכך נקט יו"ט של ר"ה דיו"ט שני של גליות הי' מותר ביו"ט שני של גליות וכעין שכתב הרמב"ם לענין מילה דדוחה יו"ט שני של גליות ודוקא ר"ה אינו דוחה והוא הדין בזה. ובפרט לשיטת הראב"ד בבעל הנפש דמטעם טבילה בזמנה מצוה אתינן עלה ועיין בב"י סי' קצ"ט ועכ"פ מהירושלמי מבואר דאף יו"ט שני של גליות יש לו דין ר"ה ומזה ראיה לדעת הרא"ש בש"ע יו"ד סי' רס"ו ס"ח וע"ש בחבורי מ"ש בזה.