שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קכ״ה

בשנת תרי"ב בשבת פ' חיי הגיעני מחכם אחד שו"ת בענינים שונים כדרך המתחכמים בזמנינו ובתוכו הי' קצת דברים על דרוש הנ"ל אשר נדפס בשם אמרות טהורות ומצא חן בעיניו וע"כ אמר לצרפו ובמ"ש לתמוה על התוס' סוכה דף למ"ד במ"ש אלא יש לתרץ התם משום תקנת השבים והקשיתי דאכתי לא הוה רק קנין דרבנן וכתב הוא דהתוס' הדרי בהו וס"ל דקנין דרבנן מועיל להיות קנין תורה רק דהתם משום תקנת השבים וכתב שכ"כ התוס' בד"ה ולקני' דשינוי מעשה החוזר קונה בדרבנן משום תקנת השבים אלמא דבלולב דליכא תקנת השבים לא קני כלל והנה גם אני לא הקשיתי רק דעכ"פ יותר מקנין דרבנן לא הוה ומ"ש דהתוס' ס"ל באמת דקנין דרבנן מועיל להיות קנין תורה ולא משמע לי שהתוס' יסתמו דקנין דרבנן מועיל להיות קנין תורה ולא החליטו בפשיטות דל"מ. במ"ש דעשרה תנאים הי' אפילו בחו"ל וע"ז כתב דלא הי' רק בא"י דאל"כ הי' לו לנקוט עשרה תקנות הנה אני דייקתי מדלא נקט שע"מ כן הנחיל את הארץ משמע דהי' אפילו בחו"ל והנה מ"ש כי קושית איך עשו סוכות בשווקים וברחובות ברה"ר מבואר בספר עץ החיים למהר"ח אבולעפי' פ' אמור הנה כמדומה לי שלא ראיתי ולא שמעתי מי שיש לו ספר הזה. מ"ש דקדושה ראשונ' לא היו החזקה מדעת המקנה. וע"ז הקשה דהא הי' מדעת המקנה שהקב"ה שליט בעולמו והו"ל מדעת המקנה והוא נתנה לאשר ישר בעיניו והנה לא מלבי כתבתי זאת כ"א בשם האחרונים והם ס"ל דבעי דעת בעלים שהי' להם והקב"ה לא אמר להם בפרוטרוט על כל המקומות שכבשו ול"ד לאברהם שא"ל קום התהלך בארץ עוד יש לו דיוקים קלים ונלאיתי לכותבם.