שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קכ״ג (ב׳)

והנה במעשה דשנת תרכ"ה הנ"ל שעגן אשתו י' שנים וכבר נשא אשה פה וטרחתי לגרש השתי נשים ורבים שאלו למה צויתי לגרש השני' שנשא פה והלא כבר גרש הראשונה ולפע"ד באמת מצד הדין היה מהראוי לומר דלא יהיו קידושין חלין דעבר אמימרא דרחמנא וגם חרגמ"ה חרם הוה עכ"פ ושייך כ"מ דא"ר ל"ת רק דז"א דהרי בכל ח"ל תפסי בה קידושין ובאלמנה לכ"ג פריך הש"ס בתמורה דף ה' ובשאר ח"ל צ"ל דאיתקש קידושין לגירושין ועיין מ"ש בישועות יעקב אהע"ז סי' י"ח ע"ש בפירוש הקצר וה"ה לענין חרגמ"ה וא"כ זה לענין שיחולו הקידושין אבל לענין דיהיה צריך לגרש מהראוי שלא יהנה מעשיו שעשה באיסור ומה גם דבאמת אם היה האשה ראשונה רוצית להיות לאשה לו אז היה מחויב לגרש השני' ועיין בנו"ב מהד"ת חלק אהע"ז סי' צ' וא"כ שוב אף שהיא לא נתרצית עכ"פ הקידושין היה בספק ובכל יום היתה עומדת להתגרש ולכך נכון שיגרש השניה ומותר לחזור ולישאנה וגם מצד קנס שלא יוסיפו בני עולה לעשות כן לכך ראוי שלא יחרוך רמיה צידו והנה הכנה"ג באהע"ז בסי' א' בהגהות הב"י אות ט' הביא דברי הפוסקים שאם עבר ונשא שוב אין כופין להוציא והרבה החולקים בזה ולפענ"ד טעם שני הסברות תליא במה שנחלקו לענין בדיקת הריאה דאם עבר והשליך הריאה בלי בדיקה דדעת הרבה דבדיעבד כשר ודעת הרבה דלא מועיל ומטעם דכל אחד יעשה כן וישליך והפוסקים דס"ל דמועיל הוא משום דהא לא ירצה לעבור לכתחלה וכמ"ש הפר"ח ולפ"ז גם כאן ס"ל להרבה פוסקים דכל שעבר ונשא לא צריך להוציא ואי משום דכל אחד יעשה כן זה אינו דהא לא נחשדו בני ישראל שיעברו על חרגמ"ה והרבה פוסקים ס"ל דחיישינן שימצאו אנשים קלי הדעת ויעברו על חרגמ"ה ולכך הוצרכו לגדור גדר שלא יועילו מעשיו וצריך לגרש ולפי זה לפי מה דקי"ל דבדיקת הריאה אף אם עבר והשליך טריפה ה"ה בזה וז"ב ולפ"ז נ"ל דלכך צריך לגרש השני' דאל"כ יש לחוש שיעשה כן ואח"כ תהיה אשתו הראשונה מוכרחת לקבל גט ועל כן גזרו שיגרש השני' ג"כ ואז גם היא תשב בפחי נפש שמא יגרשנה ולא ירצה לחזור ולישאנה כאשר ראיתי מעשה אז ונזכרתי ההלכה ועל כן לדינא נראה לי ברור דצריך לגרש גם השניה ודו"ק.