שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קכ״ג

בשנת תרכ"ד אור ליום ג' וארא נתחדש לי דבר חדש בענין מה דמבואר בש"ע אהע"ז סי' א' דאם עבר ונשא ב' נשים דכופין על זה שיגרש אחת וכן אם עבר על חרגמ"ה לענין גירושין בע"כ דנקרא עבריין ואין הגט גט כלל והרי בשו"ת אא"ז הח"ץ ז"ל סי' קכ"ד הביא דברי הרב מוה' געטץ ז"ל שכתב לדמות חרגמ"ה למה דאמרו לא יריחו ע"ש עיר אחרת ומשמע דאם לא ביאר בהדיא לא היה חל בסתמא החרם על עיר אחרת וה"ה כאן לענין ארוסה אינו בכלל חרגמ"ה ע"ש והוא דחה לה מטעם אחר ע"ש והרי בירושלמי פ' כל ישראל ה"ח ולא אותה בנו אלא עיר אחרת בנו מאחר שהיא נבנית מותר לישב בה הרי דשם אף שהיה חרם יהושוע אפ"ה כל שעבר ובנה מותר לו לישב בה אף כאן כל שעבר ונשא מותר להיות עמהם וכן בגירושין בע"כ מאחר שכבר גרש מותר וא"ל דל"ד דכאן מה הועיל רגמ"ה בתקנתו דכאן יעבור דזה אינו דאם כן גם שם שייך זאת וע"כ דאין מהראוי לומר כן דכל שעובר על חרם בודאי לא יעבור וה"ה בחרגמ"ה ועיין פר"ח סי' ל"ט ביו"ד לענין בדיקת הריאה ע"ש ס"ק ד' שכתב דלא נחשדו ישראל על כך ומכ"ש בחרמות דלא נחשדו על כך אמנם אחר העיון נראה דשם לא אמרו רק על מה דאמר רשב"א ולא אותה בנו אלא עיר אחרת בנו מאחר שנבנית מותר לישב בה והיינו דבאמת אי לאו דאמר יהושוע בביאור דגם עיר אחרת אסור לבנות ולהקרא בשם יריחו מה"ת לאסור זאת וכמ"ש אא"ז הח"ץ שם ורק דיהושוע ביאר דאף זה אסור ולפ"ז בעיר אחרת כל שבנו מותר לישב בה דלא חמיר כ"כ אבל עיר יריחו בעצמו אף שבנו אותה אסור לישב בה ואין ראיה ממה דכתיב ויגשו בני הנביאים אשר ביריחו דשם היה עיר אחרת רק ששמה יריחו ובכה"ג מותר ובזה יתפרש דברי הירושלמי שם דאמר אח"כ ריב"ק אומר מה ת"ל ובנה את העיר הזאת את יריחו אלא שלא יבנה עיר אחרת ויקרא שמה יריחו יריחו ויקרא שמה עיר אחרת וכן הוא אומר לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד לישיבה א"א חוזר אבל חוזר את לסחורה ופירש הפ"מ דקאי על מה דאמר לעיל דמשנבנית מותר לישב בה כמו כן כאן לשוב ישיבת קבע אסור אבל לסחורה מותר והיא תמוה דמה דמיון הוא לזה וגם הרי הפסיק בענין אחר ולמה לא אמר לעיל גבי רשב"א ולפמ"ש א"ש דהוא מפרש דלכך אם נבנית מותר משום דגזר גם על עיר אחרת ששמה יריחו ובכה"ג לולא שגזר על זה בחרם מה"ת לאסור לכך אינו בכלל החרם ולכך אם עבר ונבנית מותר דע"ז לא מצינו החרם רק שלא יבנה עיר אחרת ולזה אמר דגם בכלל לא תוסיפון לשוב אינו נדרש רק שאסור לשוב בקביעות אבל לסחורה מותר דמה"ת שיהיה בכאן הלאו זאת דאינו מפורש ובזה נלפע"ד מה שאמרו בש"ס דילן דף קי"ג תנא לא יריחו על שם עיר אחרת ולא עיר אחרת ע"ש יריחו יחיאל בית האלי בנה עיר אחרת ע"ש יריחו וכתב רש"י דלא אתפריש מנ"ל ולפמ"ש א"ש דקשה טובא היאך דרו ביריחו והלא יהושוע החרים וע"כ שאם כבר בנה מותר וכמבואר בירושלמי והיינו דוקא בעיר אחרת ע"ש יריחו וכמ"ש ועיין רש"י שכתב שאפילו בנה עיר אחרת וקראה יריחו אסור לבנותה הנה כבר כתב שבנה עיר אחרת ולמה הדר אסור לבנותה היה לו לכתוב בסתם שאפילו בנה עיר אחרת וקראה יריחו אסור וכבר נודע דדברי רש"י מדוקדקים ולפמ"ש אתי שפיר דדוקא אסור לבנותה אבל כל שכבר בנה מותר לישב בה ודו"ק שוב נזכרתי שבשו"ת מהר"ם מינץ סי' ק"ב מבואר בהדיא דחרגמ"ה שאפילו עבר וגרש אסור ול"מ הגט אמנם אכתי קשה למה דמדמי ליריחו למה באמת יהיה חל חרגמ"ה אף בעבר ולפמ"ש א"ש ודו"ק שוב מצאתי ביפה מראה על הירושלמי דכתב בהדיא דמהכא נפקא דבנה עיר אחרת דאל"כ איך מותר לישב בה דביריחו עצמה אף הישיבה אסור ע"ש ושמחתי מאד שבראשית ההשקפה אמרתי כן ברוך הפוקח עורים ועיין שו"ת זכרון יוסף מ"ש לענין השסי"ן הנדפסו בחרם שהשסין מותרין ללמוד בהם והביא מהך דיריחו ולפמ"ש למעלה יש לפלפל אבל אין הזכרון יוסף לפני ובמה שהארכתי למעלה אי חרדר"ג שלא לישא שתי נשים חמור יותר מחרגמ"ה לגט בע"כ. הנה בשנת תרכ"ה בכ"ג מרחשון ג' חיי נתיישבתי דחרגמ"ה שלא לישא ב' נשים יש לו יסוד מהא דאמר ראב"י לא ישא אדם אשה במדינה זו ואחר כך במדינה אחרת כדי שלא ישא אח אחותו ולכך החרים רגמ"ה שלא לישא ב' נשים שמא ישא אח אחותו וע"ז המשיך התקנה דאף בעיר אחת אסור משום לא פלוג אבל יש לו יסוד חזק בש"ס.