שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קכ״ב

בעש"ק משפטים תרכ"ג כ"ד שבט הגיעני מכתב מהרב המאוה"ג מוה' ישעיה זלמן אבד"ק אוסטריך אודות צורבא מרבנן שאשתו נשתטית ג"פ רק לא בזמנים שונים ושאל אם יש לסמוך על הט"ז סי' קי"ט דאם אין ווסת שוה יכול לגרש אותה וגם לצרף דברי המבי"ט ח"ב סי' ק"כ הובא בג"פ סי' קי"ט ס"ק ל"ח דעתים חלים ועתים שוטה היינו דוקא באותו יום ואם לא נסמוך ע"ז אם להתיר ע"י מאה רבנים והיא תמכור הכתובה בטובת הנאה כמ"ש הצ"ץ כי הצ"מ אין לו יותר לפע"ד לסמוך על המבי"ט בודאי אינו כי עתים חלים ועתים שוטה משמע אף שיש כמה ימים בנתים שהיא חלומה ועיין בכתובות דף נ' גבי בר שטיא דנקרא עתים חלים עתים שוטה אף שהיו ימים רבים בנתיים חלים וגם בתשובת הרשב"א שהביא הב"י שם מבואר בהדיא דלא כדבריו ואם חולק עליו צריך ראיה ברורה לחלוק עליו ועל הט"ז גם כן קשה לסמוך שדייק מלשון ווסת ואטו דיני ווסת שייך כאן אמנם לסמוך על הצ"ץ להתיר למכור הכתובה בזה כבר הארכתי בכמה תשובות לסמוך על זה ובפרט שהוא צורבא מרבנן ודחיקא ליה שעתא וכבר אמרו תיתי לי דכי אתי צורבא מרבנן וכו'.