שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קי״ח

בשנת תרי"ט א' דר"ח כסליו נשלח לי כתב מהרבנים הדיינים שבק"ק קראקא בדבר אשה אחת שיודעת לשמור עצמה ולשמור גיטה רק שיש לה קצת שגעון שממאסת בבעלה וצא צא אמרה לו וע"כ אמרו שם הב"ד שיגרשה אם ישיג רשיון מהמקום הגבוה ולרווחא דמלתא אמרו לעשות עפ"י תיקון מאה רבנים. הנה לפע"ד היה נראה דחומרא זו קולא הוא שאם ימות הבעל ותרצה להנשא אז באמת אסורה לכהן שהרי גרשה בגט כשר והיא רשאית לקבלו והם יסברו שאינו גט שהרי הצריכו מאה רבנים להתירה וגם נ"מ לכמה דברים ומ"ש ראיה ממהרש"ל סי' ס"ה אינו ראיה למעיין שם ששם לרווחא דמלתא צוו כן ושם יש ספק גמור אם אולי א"י לקבל הגט אבל כל שברור שהיא מגורשת אין לעשות כן מכל מקום כפי הנראה לא גרשה עדיין וע"כ מוטב שיהיה ההיתר רק ממאה רבנים והגט לא יחול רק אחר שתשתפה ודו"ק.