בשנת תרי"ז א' מטות היה פה גט באחד נקרא בשם מרדכי בר' פינחס והמגרש אמר שמעולם לא קראו לאביו רק בשם זה וגם לס"ת לא נקרא אבי המגרש וגם בניו כשקוראין אותו בשם אביו אינם קוראין רק בשם זה אמנם דודתו אחות אביו אמרה לו בעת שמת אבי המגרש למה לא יקראו אותו בשם צבי שחלה פ"א ונשתנה שמו לצבי וע"כ כתבו על המצבה פנחס צבי והנה כפי הראות שם צבי נשתקע וע"כ נלפע"ד דאף בשם חולי כיון דנשתקע א"צ לכתבו כמבואר סי' קכ"ט סעיף ח"י בח"מ וב"ש שם מכ"ש בשם אביו ומה גם דאביו כבר מת זה רבות בשנים וכל הענין דשם חולי הוא מפני שעי"כ אולי עי"ז הוא חי ולכך הקדימו אותו השם ולפ"ז כל שאביו כבר מת פשיטא דל"ש שם החולי דהא עכ"פ כבר מת ובשלמא כשהמגרש נשתנה שמו מחמת חולי י"ל דזה עיקר השם שלו דעי"ז הוא חי משא"כ בשם אביו כל שמת ל"ש האי טעמא כנלפע"ד ודו"ק.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן ק״ט
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.