שאלות ותשובות רמ״א · חלק פ״ד סימן ג׳

ועוד נראה דאפילו אי הוי ספק או יש לכתוב מתקרי או מכונה ש לכתוב מתקרי והוא כולל ג"כ כינוי כי לשון קריאה כולל הכל להיות נקרא בשם ההיא אבל לא יתהפך לומר דהכל נקרא כינוי דזה אינו ששם העיקר אינו נקרא כינוי וזה פשוט בעיני וראיה דבמגיד משנה פ"ג דגירושין כתב דיש לכתוב על שם הלועזים שהם כינויים פלוני דמתקרי פלוני וכן אמרינן בגמרא אדא בר הדיא דמתקרי איי מרי אע"ג דאיי מרי אינו שם עברי אלא ש"מ דשם מתקרי כולל הכל. ואין להקשות מהא דכתב הרא"ש פרק השולח דנהיגי באשכנז לכתוב בכל גט כל שום וחניכה כדעת בעל ה"ג ולא פלוני דמתקרי פלוני כדעת רבינו תם לפי שנהגו הגוים באשכנז שקורים ליהודים חניכה הקרובה ללשון עברי ואין ראוי לכתוב על אותה חניכה דמתקרי לכך נהגו לכתוב וכל שום וחניכה דאית ליה שמלה זו כוללת הכל עכ"ל. וא"כ הוה לדקדק דאין לכתוב מתקרי על שום כנוי דזה אינו דטעם הרא"ש אינו משום זה דא"כ לכתוב מכונה וא"כ כל שום וחניכה למה לי אלא משום דר"ל דאותן כינויים אינן עיקרים לפרשן בגט ולכן כוללין אותם בלשון שום וחניכה אבל לא משום חילוק דמתקרי או מכונה ואדרבא מדברי הרא"ש יש להוכית דיוכל לכתוב על כולן מתקרי דהרי כתב לפי דעת ר"ת דכותבין פלוני דמתקרי פלוני ולא חילק בין הוא שם לעז או לא, ועוד מדכתב שלא לכתוב על שמות העמים מתקרי אלא כל שום וחניכה ממילא לדידן דלא נהיגי בכל שום וחניכה כותבין מתקרי על הכינויים דוגמת השמות שמדבר עליהם הרא"ש, ועוד דאמאי כתב דנהגי לכתוב כל שום וחניכה מכח חשש כנוים של כותים תיפוק ליה דלא ידעינן לכתוב הכינויים אם לכתוב מתקרי או מכונה ולכן נהגו לכתוב שום וחניכה אלא ש"מ דאין להקפיד לכתוב מתקרי בכל מקום, אבל איפכא ליכא למימר דהא כתב ב"י ומהרי"ק דהכותב מכונה במקום מתקרי אינו אלא טועה אלא ש"מ כדפרישית. ועוד נ"ל להביא ראיה ממוצא הדבר וזה כי עיקר לשון איתקרי הוא מן התרגום שפי' ונקרא שמו בישראל מתקרי ונקראה בשם מתקריא והנה מצינו ויקרא פרעה את שם יוסף צפנת פענח ותרגום וקרא פרעה שם יוסף גברא דטמירן ליה גליין והתם כינוי הוי ולא תרגם וכינה פרעה וכו' ש"מ דשם קרא כולל הכל ואע"ג דכתבו הפוסקים דנוהגין לכתוב בעברי מתקריא ובלעז מכונה היינו לסימנא בעלמא שלא נטעה לכתוב מכונה בעברי שזהו טעות כמו שכתבתי אבל לא להיפך דמתקרי כולל הכל. ולכן נ"ל ברור דיש לכתוב סעדיה דמתקרי ישעיה. ואין לפקפק ולומר דלמה לא ניתן ב' גיטין לאפוקי נפשין מספיקא, דזה אינו, חדא דאין לכתוב ב' גיטין רק במקום דוחק גדול שאי אפשר לעמוד על הדין בשום פנים כמו שהאריכו בזו הבתראים בתשובותיהם ונימוקיהם הובא הכל בסדר גיטין לכן לא אאריך בו, גם לי שני טעמים דאין ליתן שני גיטין נוספים על טעמים הנזכרים בסדר גיטין, חדא דקי"ל אין ברירה בדאורייתא ומאחר דלא הוברר בשעת הגט באיזה מגרש יש לפקפק בו כמ"ש המרדכי בהגהות דגיטין (דף תרי"ז ע"ג), ותו דהתוס' מפרשים בסוטה בפרק היה מביא (דף י"ח) דהמגרש בב' גיטין הגט פסול משום דספר אחד אמר רחמנא ולא ב' ספרים וכו' ואע"פ שלכל זה אין לחוש רק בנותן ב' גיטין בפעם אחת אבל לא בנותנן זה אחר זה ולא אאריך בזה כי אינו מן הנדון מ"מ חזינן דחששו הרבה בנתינת ב' גיטין כמבואר בסדר גט וכן יש לפקפק בו ממה שכתבתי והוא יותר חששא ממה שיש בחילוף מתקרי או מכונה לדעתי. ועוד דאם נחוש לכל הספיקות נצטרך ד' גיטין כי יש אומרים שלא לכתוב שם ישעיה כלל מאחר שיש לספק בו שהוא כינוי שם משפחה א"כ לפי מה שנוהגין שאין כותבין כינוי משפחה א"כ אין לכותבו כלל. ועוד דעת רביעית לכתוב סעדיה ישעיה בלא מתקרי ובלא מכונה וזה כי כתוב בסדר גיטין וז"ל אשה אחת המירה ושמה אסתר ואח"כ חזרה וכדי להתנסבא קראת שמה פעסלין ומהרי"ו כתב לה גט וכתב אסתר פעסלין וכן כתב מהר"ר שלום בתשובה וכן קראו כולם אותה פעסלין ובאה להתגרש לפני מהר"א שליצשטא"ט וכתב בגיטין פעסלין ואסתר בלא מתקרי ובלא מכונה מאחר דלא נשתנה שמה מחמת חולי אלא לקחה לעצמה שם אחר והורגלה בפי כל לכן הקדימו ג"כ אף כי הוא אשכנז וכתב שם שכן עשה מהר"י מולין בגט כה"ג חוה רייצל עכ"ל. הנה אם נחוש לכל הספיקות היה לחוש ג"כ לזו ובאמת שהיא ספיקא קרובה יותר מענין מכונה שהיא דעת רחוקה לדעתי באשר לא נמצא חלוק זה בשום מקום שישתנה מענין מתקרי ללשון מכונה ע"י שהשם לא נשתנה מחמת חולי אם לא לפי דעתו בפי' דברי ב"י והוא רחוק מכוונתו שם לדעתי. מ"מ נראה דלשון מתקרי עדיף מן הכל, חדא דאיכא למימר דשאני התם דלא נשתנה שמה מעולם אלא היא לקחה לעצמה שם אחר אבל כאן שעיקר שמו הוא ישעיה כמו סעדיה דהא כל אותן סעדיה שבמשפחה קורין אותו ישעיה ומיום מילתו ואילך נקרא ישעיה א"כ הוי כמי שיש לו ב' שמות ממש דכותבין מתקרי ועוד דכאן לא נקרא בב' שמות ביחד לעולם דבעלייתו לס"ת עולה בשם אהרן סעדיה ונקרא בפי כל ישעיה ואין נכללים ביחד לאפוקי התם דאפשר דכל העולם קראו אותה אסתר פעסלין ביחד להודיע שאותה פעסלין היא אסתר הראשונה אף כי קראו אותה בפניה פעסלין לחוד כדי שלא לביישה אבל כאן אין לכוללם ביחד כלל מאחר שלא נקרא בשניהם כאחד בשום פנים. ועוד נראה דאף הם שכתבו אסתר פעסלין מודים שעדיף טפי מתקרי אלא שרצו להראות כחן שלא הוצרכו לכך וכדרך שאמרו כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט אבל במקום דאיכא לספוקי דלמא אינה דומה לההיא מעשה ממש פשיטא דיש לכתוב מתקרי שהוא לשון הפשוט ולא להכניס ראשו בספיקות התלויים כהררים בשערה. ותדע דהא מהרי"ק שורש צ"ת קורא תגר על מי שכתב בגט לוי יהודה בלא מתקרי אע"ג דהתם לא נשתנה ע"י חולי רק שלא יכירו אותו כההיא מעשה דאסתר פעסלין וכן משמע באשר"י פרק השולח דבני אדם הגולים ובורחים לנפשם למדינות אחרות ומשנים שמם שלא יכירו אותן יכתבו פלוני דמתקרי פלוני ולא פלוני ופלוני. ומהשתא בין אם נאמר דהנהו רבוותא פליגי אהדדי או יש חילוק בין המעשים כל זמן שאין החילוק ברור לנו לא נכנס לספיקות רק נכתוב פלוני דמתקרי שעדיף מכל דבר וראיה מהא דכתבו רבוותא על שם שנשתנה מחמת חולי דיש כותבין פלוני ופלוני בלא מתקרי ויש כותבין פלוני דמתקרי פלוני. וכתב ב"י (סי' קכ"ט) דמצא בתשובות אשכנזים דאם כתב בלא מתקרי יש פוסלין ויש שאינן פוסלין אבל לא נמצא להפך דמאן דכתב בלא מתקרי פוסל אי כתב מתקרי א"כ ש"מ דזהו דבר המחוור בכל ולא נאמר ג"כ מאחר דהדבר מפוקפק לא נכתוב אלא שם אחד הרגיל בו ובו הגט כשר דלא גרע מחניכתו שרגיל בו שכותבין אותה לחודה לפי דעת התוס' והרא"ש (פרק השולח) והטור. הנראה מאחר שדבר זה תלוי באשלי רברבי דהרמב"ם (פ"ג דהלכות גירושין) ורש"י אינן מכשירין רק בדיעבד כמבואר בדבריהם לכן נחוש לדבריהם לכתחילה על כל פנים כי אין חילוק זה בין מתקרי למכונה כדאי ליכנס בספק זה ואין לשנות המנהג שלא לכתוב שום כינוי אבי המגרש שאין צריכים לכתבו אפילו לכתחילה לדעת קצת רבוותא מאחר דרבים חולקים וס"ל דיש לכתבו לכתחילה וכן המנהג פשוט ואין לשנות. לכן הדעת המחוורת לכתוב אהרן דמתקרי סעדיה דמתקרי ישעיה. כן נ"ל ומעלת כ"ת יעמידנו על הברור להורות הלכה למעשה וממנו תצא תורה. נאום דורש שלוות מעלתו. משה בן לא"א מורי הקצין כמר ישראל שלי"ט הנקרא שמו