שאלות ותשובות רמ״א · חלק פ״ד סימן א׳

יורנו רבינו על הלכה למעשה הבא לידינו באחד שבא לגרש והיה נקרא שם אביו ישעיה הוא היה שמו הרגיל בו בפי כל ואין מכירין אותו אלא בשם ההוא רק בעלותו לס"ת קורין אותו אהרן סעדיה והנה נפלה מחלוקת בין החכמים איך לכתוב שם אבי המגרש בגט. ובאשר לא אטריח רבינו לדקדק הרבה בדינו אכתוב כל חלקי הסותר בדין זה וכל הדעות שנפלו בזה. הנה אין לספק בשם אהרן סעדיה שכותבין אהרן דמתקרי סעדיה מאחר שנשתנה שם סעדיה מחמת חולי לשם אהרן ולכן כותבין שם השני קודם ועל השני כותבין דמתקרי כמו שכתבו המרדכי (בהשולח) וסמ"ק (מצוה קפ"ד) ושאר רבוותא שדברו מזה ובזו לא נסתפק אדם אך נסתפקו איך יש לכתוב סעדיה עם שם ישעיה כי יש בזו ד' דעות לפי הנראה ולכל אחד פנים בהלכה. וזה כי יש אומרים לכתוב סעדיה דמתקרי ישעיה מאחר שהוא לשון עברי וכמו שכתב הסמ"ק (סי' קפ"ד) והג"ה מיימוני (פ"ג מהלכות גירושין) וכלבו (סי' ע"ז) דנהיגי לכתוב מתקרי כששם השני לשון עברי ומכונה כששם השני לשון לעז, וי"א שיש לכתוב המכונה מאחר שלא נשתנה השם ע"פ חולי או שלא קראו לו ב' השמות ביחד רק שנשתנה שמו אח"כ אינו אלא כינוי בעלמא ושייך לכתוב מכונה ומביא ראיה לדבריו ממה שכתב בטור א"ע הארוך (בב"י דף קס"ב) בחלוקה השלישית שכתב וז"ל היכא שהשם השני יוצא ממשמעות שמו העברי אלא שנקרא כן על שם משפחתו כתב מהרי"ק שיש לכתוב המכונה וכו' עד ואע"פ שמתשובה זו שבמהרי"ק משמע דוקא כששם השני בלשון לעז כותבין המכונה כו' עד ולאו דוקא אלא אורחא דמלתא נקט כו' עד אלא ודאי כל חניכה כותבין המכונה בין שהוא בלשון עברי בין שהוא בלשון לעז ומש"ה לא משכח שיכתוב דמתקרי אלא כשנשתנה שמו והא דנקט גבי חניכה לשון לעז אורחא דמילתא נקט כדפרישית דסתם חניכה היא בלשון לעז עכ"ל שם. ודקדקו מזה דאין לכתוב מתקרי אלא כשנשתנה שמו ע"פ חולי כדמשמע התם מלשון הסמ"ק (סי קכ"ד) שמייתי אבל כשלא נשתנה שמו אלא שקראו לו שם שני מתחילתו יש לכתוב המכונה והבינו שם הפשט שזהו אורחא דמילתא דנקט ב"י ר"ל דלכשנשתנה ע"י חולי רגיל להשתנות לעברי וע"כ כותבין מתקרי אף אם נשתנה ללעז וכשלא נשתנה ע"י חולי רגיל להשתנות ללעז ולכן כותבין המכונה אע"פ שהוא עברי, וכינוי משפחה דנקט התם לאו דוקא אלא שאינו רגיל להשתנות בלא חולי כי אם מצד משפחה שהראשון היה נקרא בב' שמות ע"י חולי ולכן משנים גם שמות בניו אחריו אע"פ שהם אינם חולים זהו דעת בעל הסברא הזאת. ועוד נסתפקו אם שם ישעיה יוצא משם סעדיה כי בלשון הגרי הלשון בשי"ן שמאלית וקורין לישעיה סעדיה או להיפך או נאמר דאין שייכות לשם סעדיה לישעיה כי בזה תלוי ג"כ הדין אם יש לכתוב מתקרי או המכונה כפי דעת בית יוסף. עוד נסתפקו בלשון ב"י כי אפשר כי זהו נקרא שם משפחה שכל ישעיה שבמשפחה זו שממנה המגרש כולם עולים לס"ת סעדיה ונקראים ישעיה וא"כ הוא שהוא שם משפחה כותבין מכונה לפי דעת ב"י. ומטיבותיה דמר אמינא שאין כן דעת ב"י בכל זה דלא נקרא שם משפחה רק כשכל המשפחה נקראת על שם ההוא כגון משפחת הפואה שכתב עלה מהרי"ק שהביא שם שכל בני המשפחה נקראים פואה אין חילוק בין בני המשפחה כמו שנמצא מדפיסים חותמין עצמן טוביה פואה ובתשובת מהרי"ק כותב רפאל פואה וכתב שהוא על שם משפחתו או משפחת אברבנאל וה"ה בלשון עברי כגון משפחת אבן עזרא או קמחי דכולן נקראו בשם ההוא אין חילוק בהן ובשמותיהן אבל בכהאי גוונא דדוקא סעדיה של אותה משפחה נקראים ישעיה ולא שאר שמות של משפחתן אין זה כינוי משפחה רק כינוי התולה בשם סעדיה ונקרא חניכת עצמו ולא חניכת המשפחה כמ"ש ב"י עצמו (דף ק"ס סי' קכ"ט) גבי חניכתן וחניכת משפחתן יעויין שם. גם נראה דלא עלה על דעת ב"י לחלק בין אם נשתנה שמו ע"י חולי או לא אלא דס"ל דאם הכינוי תלוי במשפחה כותבין מכונה אבל אם תלוי בשם אחד דנשתנה שמו כותבין מתקרי וזהו אורחא דמילתא דקאמר ר"ל כי על שם משפחה הוא על הרוב לשון לעז ולכן כותבין מכונה וה"ה על שם עברי אם הוא כינוי משפחה לדעתו כי מכונה שייך לומר בדבר שאינו נקרא בו כל כך עיקר השם והיינו כינוי משפחה שכל בני משפחה נקראים כן אבל בשינוי של א' הן לעז או עברי כותבין מתקרי מאחר שנודע היטב בשם ההוא. זהו הנראה בדעת ב"י אבל אין חילוק בין נשתנה ע"י חולי או ע"י דבר אחר, וא"כ מאחר שזה השם אינו כינוי משפחה כמו שנתבאר יש לכתוב מתקרי. וראיה ממה שנמצא בגמרא (גיטין ל"ד:) שרה דמיתקריא מרים. ואע"ג דיש לחלק דגם שם נשתנה שמה ע"י חולי מ"מ לא נראה דהא בתיקון גיטין מדמי ליה ההוא מעשה דאסתר וע"י צחוק נשתרבב שמה מלכה דכותבין מלכה דמתקריא אסתר ואף כי בעל סברא זו דחק למצוא חילוק בין שמות אנשים לנשים אינו נראה כלל וכן מבואר בתשובת מהרי"ק שורש צ"ח דאין חילוק בין נשתנה ע"י חולי או ע"י דבר אחר ואדרבא נראה שם מדבריו דיותר יש לכתוב מתקריא כשנשתנה בלא חולי מכשנשתנה ע"י חולי כמו שנראה משם מבואר בדבריו אין רצוני להאריך בהם, ועוד דכאן ביום מילתו קראו לו סעדיה כמו שעולה לס"ת והכל קראו לו ישעיה בשם ראש המשפחה שהיה נקרא ישעיה רק שעולה לס"ת סעדיה וא"כ הוי כאלו נתנו לו ב' השמות ביחד ויש לכתוב בהן מתקרי כמו בשמות ראש המשפחה שממנו יצאו שמות אלו, ולכן נראה לכתוב כאן דמתקרי על כל פנים מאחר שאינו כינוי משפחה כמו שנתבאר הן לדעת ב"י שכתב שכל שינוי שמו כותבין מתקרי בין שהוא לעז או עברי בין לדעת האחרונים שלא חלקו בהא וכתבו סתמא דכל שהוא לעז כותבין מכונה ושם עברי כותבין מתקרי מ"מ כותבין כאן מתקרי מאחר דשם עברי הוא כל שכן שחותם עצמו בשטרות לפעמים בשם ישעיה שהוא שם עיקרי כמו שם סעדיה: ואף אם נודה לדעת החולק דדעת ב"י לומר דכל שנשתנה שמו שלא מחמת חולי כותבין מכונה נראה דלא נהיגי בהא כוותיה, חדא דפירושו דחוק מאוד לומר דכל הפוסקים שחלקו בין לשון עברי ללעז לאו דוקא נקטו וכולהו אורחא דמילתא נקטו ואין זה מדרך פוסקים ראשונים ואחרונים לדבר בסתימות רק לפרש דבריהם היטב והכרחתו שם על זה אינו כלום דדייק ליה מיתור לשון וזהו אורחא דמילתא בדברי פוסקים לצייר דבריהם בדרך כיצד והוא מבואר לכל מעיין בדבריו ועוד דהרי אנו לא נהיגינן כוותיה בכל דבריו שם דמ"ש בחלוקה השנית דיהודה הנקרא ליאו"ן כותבין מתקרי הוא פשוט המנהג דלא כוותיה דכתבינן כל פעם יהודה המכונה ליב או ליבא והוא ליאו"ן בלשון לעז והוא מבואר בדברי האחרונים וכן מ"ש לכתוב על כינוי משפתה מכונה לא נהיגי כוותיה דהא בסדר גיטין דלא כותבין שם כינוי משפחה כלל, ובת"ה כתב סי' רל"ה לכתוב כל שום וחניכה ומדהא ליתא הא נמי ליתא, ולכן נראה דבכל מקום יש לכתוב בשם עברי מתקרי ובשם לעז מכונה והוא פשט הפוסקים ולא לחלק בין כינוי לכינוי. וכינוי משפחה לא לכתוב כלל מאחר שנסתפקו בו בתראי איך לכתוב ולכן כתב בעל מסדר תיקון גיטין שלא לכתבו כלל: