שאלות ותשובות רמ״א · חלק ט״ו סימן א׳

יען וביען אחרי ראיתי כמה דיו משתפכים וקולמוסים משתברות אודות עסקא בישא ולישנא בישא בסבת גרמת לוחשי לחישא. מוציאי דבה ככסילים ואוילים, להדריך דרך פשעים מגולגלים, ונסו הצללים, והקוצים מן הכרם אינם מכלים, ועוברים על לא תחרוש על רעך רעה וש"ש מחללים. במים אדירים אינם צוללים, ואיש ברעהו יהתלו, ומועלי מעל מעלו, הנה שמועה שמעתי ונגלה לאזני אודות מחלוקת ע"י התעוררות והוצאת עסק לחישת שם רע שהוציא כבעל על אשתו ונמשך אודות מחלוקת זה משך זמן רב עד שנתגלגל אודות מחלוקתם שקבלו עליהם שני הצדדים לדון לפני שלשת הרועים אבירים נאמנים הנמצאים בקראקא הבירה, דהיינו הישיש כמהר"ר משה לנדא יצ"ו ומהר"ר יוסף כ"ץ וגיסו כמהר"ר משה איסרלש יצ"ו. ועוד יצטרף עמהם כמהר"ר יצחק בר בצלאל הדר בלאדמייר, ואלו האלופים ידונו ויכריעו בין הצדדין הנ"ל ע"פ טענותם ולהצדיק הצדיק ולהרשיע כו', וכן עשו שלשת הרועי' וכמ"ר יצחק לא אסתייע מילתא להצטרף לבא עד השלשה בזמן קבוע הצעת טענות שני הצדדין הנ"ל עד אחר גמר פסק דינים של שלשת הרועים הנ"ל ראה והסכים על פסק דינם ויאמר ישר ונתגלגל פסק דינם עד יתר חכמי הגלילות הנמצאים תוך המלכות הלז ולא נשאר בהם שלא הסכים לפסק דין האלופים הנבררים לפסוק דינם של הצדדין הנ"ל עד אחד לפי מה שהוגד אלי הסבה. והנה האלופים הנבררים הנ"ל שקלו וטרו בדין זה הצדדים הנ"ל וסתמו כל החלל וכל חלקי הסותר והיו מתונים בדין הנ"ל עד שהוציאו דינם לאמיתו שהבעל הנ"ל מותר לשוב לביתו ואל יוציא עוד שום לעז על זוגתו מרים הנ"ל וצריך סליחה וכפרה על מה שהוציא שם רע על בת כהן הנ"ל: