שאלות ותשובות רמ״א · חלק י״ג סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ראיתי דמעות העשוק, היורד ובוכה משוק לשוק, קול נהי וקול בכי וקול תמרורים, מקולות מים רבים משברי ים אדירים, הם מים הזידונים מי המרים, מקור נובע מסלעי המחלוקת מראש צורים. הקול קול עקב וקול ערעורים, קלא דאפקו סנאי רשיעייא בריב ומצה וחרחורים, קול דבה ויבבה בתרועה ושברים, קול אנחת כהנים מהמונים וזרים, המפגלים זבחיהם בהקרבת חלבים ואימורים, כי דם הקדש נשפך כאילים ופרים. מפה לפה נתמלא הומיה בקרית יערים, על זה ידוו כל הדווים זקנים ונערים. על כן נערתי חצני לעזרת ה' בגבורים, לקפץ על הגבעות ולדלג על ההרים, לבנות מזבח ההרוס מול בית פוערים, ולהחזיר העטרה ליושנה כצבי תפארת והדורים. כי לא יכון נגד עיני דובר שקרים, ואומר כפי אשר יראוני מן השמים בבירורים, להנהיר עיינין כנהורים. ואתחיל ואומר. על דברי המחלוקת ישנה עד שעלתה חלודה בין כמ"ר נחשון בן עמינדב ובין חתנו כמר אליצור בן שדיאור אשר האמין לקול מלחשים להוציא דיבה וש"ר על אשתו שרת בת נחשון הנ"ל. ובתחלה אעתיק כל העדיות והטענות מגוף פסקי שלשה אלופי ישראל הנקובים בשמם על ספרא דמתא מק"ק קראקא ובודאי אותה ההעתקה היא הישרה הנתאמתה לחכמים עד אשר נתנוה בהעתק לוח פסקיהם איש איש על דגלו וז"ל. נוסח טענות ר' אליצור, איך בין בייא מיינם ווייב גיוועזין כו' עד אך העיקר דין תולה בעדות זו (תמצא בראש תשובה י"ב). עוד אעתיק מפסקי הגאונים וז"ל, על דבר עדים הנשארים שהביא בעל אשה זו כתוב לפנינו וכתוב בתוכו בזה הלשון, דא זאג איך אויף מיין חלק לעוה"ב כו' עד בכתב יד העד הנ"ל (תמצא בתשובה י"ב ד"ה ועכשיו). עוד שאר שמץ עדות שהעידו עליה נשים וקטנים שראו בה דברים זרים, כי אשה העידה שראתהו יוצא מחדרה קודם עלות השחר והחדר היה סגור קודם צאתו, והגדול העיד שראה בקטנותו שעיינה בראשו ושוב לא ראה מאומה, ועוד העידה אשה ששמעה מפי אחרים איך שקטן גיזם לה לומר עליה שזינתה עם הנחשד, ואשה אחרת אומרת שכתבה לו כתב ע"כ. ושוב אעתיק מפסק הגאונים העדות לזכות אבי האשה ובתו וז"ל, ולפסול העדים הראשונים פסקי אתו לקדמנא שני עדים כשרים והעידו על עדים הראשונים שפסולי עדות הם וכו' עד חשוד הוא שגונב (בתשובה הקודמת ד"ה ומעתה כו', הטעם השני כו'). ועוד אעתיק מפסקי הגאונים העדיות שהוגבו על הבעל שחזר אחר עדי שקר, וז"ל העדות שהעידו עליו ר' אביגדור וכו' עד דר ווישט ח"ו (תמצא ג"כ בתשובה י"ב ד"ה וז"ל העדות כו'), עוד העיד אחר שהבעל רצה לשוכרו, ע"כ ההעתק:
נחלת הכלל · Sheelot uTeshuvut Remah, Warsaw, 1883

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שאלות ותשובות רמ״א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.