שאלות ותשובות רמ״א · חלק קי״ג סימן כ״ה

עוד אחת אשאל מאת פני אדוני שכתב המרדכי פ' הגוזל בתרא (דמ"ט ריש ע"ג) נראה לראבי"ה אדם שהניח ספרים בעיר וכו' עד אפי' לפירש"י דפירש דספרים יש בהן משום דין אנפרות ודין סקריקין דהא כו' ע"כ. וקשה דהיאך אפשר שיהא בהן דין אנפרות וסיקריקין דהא ב' הפכים הם דאמרינן בגיטין (דף נ"ט) דאנפרות אין בהן משום דין סקריקין ומלשון המרדכי משמע דאנפרות וסקריקין שוים ומכ"ת הגיה וגרס בספר המרדכי אפילו לפירש"י דפירש דספרים אין בהן דין וכו' עדיין לא נשמר מעכ"ת מקושיא זו וגם ע"פ האמת אינו כן המעיין בפירש"י שם. לכן נראה לי הדיוט דטעות נפל בספרים וצריך לגרוס אפילו לפירש"י דפירש דספרים יש בהן משום דין אנפרות ואין בהן משום סיקריקין וה"פ אפילו לרש"י דפירש שם על הברייתא דגיטין הבא מחמת החוב ומחמת אנפרות אין בו משום סיקריקין אם שהה בידו י"ב חדשים לתת רביעי לבעלים כתיקון חכמים ויחזיק בקרקעות אלא יחזיר בחנם, בספרים אינו כן ואל יחזיר אלא בדמיו שקנה כמו שהוכיח המרדכי וכן כתב בהג"ה מיימוני ריש פרק עשירי דהלכות גזילה בשם ריצב"א כן בסגנון זה וכן בהג"ה אשר"י דפרק הכונס וז"ל לנ"ל כפירוש ריצב"א אדם שהניח ספרים בעיר וברח ונשארו אם קנאם יהודי אחר יחזירם לו עד כדי דמיהן אם כך נתנו בהן אפי' לפירש"י שמחזירין בחנם בדין כותי הבא מחמת חוב ואין בהן דין סיקריקין מ"מ כיון דאמרי אין לוקחין ספרים יותר מכדי דמיהן הא כדי דמיהן לוקחין וע"ש ובתוס' דריש הכונס (דף נ"ח) בד"ה א"נ מבריח ארי וגם נ"ל לגרוס נ"ל ריצב"א במקום נ"ל ראבי"ה, וכן מצאתי בשני מרדכי ישנים וא"כ הוא דברי הג"ה מיימוני והג"ה אשר"י וכל זה יודיע מר לתלמידו הקטן ע"י מוקדם כדי להאיר עיני ובכן שלותיה דמר יסגא למעלה למעלה ויאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל. נאום