מה שכתב המרדכי ריש תענית (דף רע"ו ריש ע"ג) ההולך ממקום שאין מתענין למקום שמתענין פי' ריב"א כו' עד ואין משלים מדלא קתני בסיפא מתענה ומשלים כדקתני ברישא. ותימה דיותר הל"ל מדלא קתני מתענה ומשלים כדקתני בסיפא ממקום שמתענין למקום שאין מתענין הרי זה מתענה ומשלים דזה הוא ראיה גדולה כיון דבזה הדין עצמו כתב מתענה ומשלים בהולך ממקום שמתענין וכו' וממקום שאין מתענין למקום שמתענין לא כתב מתענה ומשלים. ואפשר שהמרדכי גורס בתלמוד כגירסת הרי"ף ההולך ממקום שמתענין למקום שאין מתענין הרי זה מתענה ומשלים ממקום שאין מתענין מתענה ולכן כתב הספר מדלא קתני בסיפא מתענה ומשלים כדקתני ברישא ר"ל כגון גבי ההולך ממקום שמתענה וכו' אכן בגמרא שלנו גורם מי שהיה מתענה על הצרה ועברה וכו' עד מתענה ומשלים ההולך ממקום שאין מתענין למקום שמתענין מתענה ההולך ממקום שמתענין למקום שאין מתענין מתענה ומשלים לפי גירסא זו תמוהה מאד:
שאלות ותשובות רמ״א · חלק קי״ג סימן י״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheelot uTeshuvut Remah, Warsaw, 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שאלות ותשובות רמ״א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.