מה שכתב המרדכי פרק דיני ממונות (דף רפ"ה) וז"ל ופי' ריב"א דה"ה דפסול לאשת בן אחי חמיו וכו' עד דאפיק מקרא דאשה כבעלה אבל מה שקנה הבעל לא קנתה אשתו וכו' וכתב הב"י בכ"מ סי' ל"ג בשם ריב"א דהא דהקרוב לבעל פסול לאשה אבל הקרוב לאשה אינו פסול לבעל טעמא משום דאמרינן בב"מ מה שקנתה אשה קנה בעלה וכו' והא דאמרי' פרק זה בורר (דף כ"ח) בסורא אמרי בעל כאשתו בפומבדיתא אמרי אשה כבעלה ס"ל דתרי לישני פליגי אהדדי וק"ל כלישנא דאמר אשה כבעלה דעת הפוסקים כן עכ"ל. ואני הדיוט לבי אומר לי שלא דק הגאון בדברי ריב"א שהרי כתב המרדכי בשם ריב"א ובעל חמותו פסול לו מידי דהוי אאשת חורגו הרי דס"ל לריב"א דאדם פסול לבעל חורגתו אע"ג דבעל כאשה לא אמרינן ולכן ריב"א מביא ראיה מאשת חורגו לבעל חורגתו דהיינו בעל תמותו משום דס"ל לריב"א גבי ראשון בראשון כמו גבי בעל חמותו אשה כבעלה ובעל כאשה וכי קאמר ריב"א דאשה כבעלה אמרינן בעל כאשה לא אמרי' היינו גבי ראשון בשני ודוק בלישנא ולא תמצא אשה כבעלה ולא בעל כאשה כי אם בראשון ושני. וכן זוכרני שהשיב לי מכ"ת כן בהיותי מציק מים על ידך וכן כתבתי בספר מרדכי בשם מכ"ת. וא"כ לפ"ז הא דקאמר בגמרא בסורא אמרי בעל כאשה בפומדיתא אמרו אשה כבעלה ס"ל לריב"א דלא פליגי אהדדי וריב"א פסק כשני הלשונות גבי ראשון בראשון כגון גבי אשת חורגו ובעל חורגתו ובגמרא מייתי הני תרי לישני אהא דבעי מהו שיעיד אדם באשת חורגו בסורא אמרי וכו' והיינו כדפירשתי:
שאלות ותשובות רמ״א · חלק קי״ג סימן י״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheelot uTeshuvut Remah, Warsaw, 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שאלות ותשובות רמ״א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.