ומה ששאלת בתשובת ר"י לענין תקיעת כף במה שאמר וגם מה שתקעת שתי כפיך לשמים אי לשם ברית נתכוונת תוכל להתיר ע"פ חכם ובין כך ובין כך וכו' והוקשה לך הלשון. נראה דהכי קאמר אי לשם ברית נתכוונת תוכל להתיר וכו' אבל אי לא כיון לשם ברית רק כנושא כפיו לשמים דרך תחינה ובקשה אפילו התרה אינו צריך ולכן קאמר שאם הוא בברית צריך התרה ואע"ג דקאמר למעלה דחמיר משבועה מ"מ מהני לו התרה ולכן קאמר את"כ ובין כך ובין כך, ואתחילת התשובה קאי ר"ל בין שתקיעת כף הוא חמור משבועה או לא מ"מ מהני לו התרה בדבר שיש בו מכשול כדמסיק ומה שקאמר אח"כ שלא רצו להקל בשבועה ר"ל כי לא רצו לישבע שבועות מאחר שהיו יודעין שמקילין בהן ויעברו עליהם ולכן הנהיגו בת"כ שלא חששו אם יקילו בזו וכן הוא הפי' ואין אנו צריכים להגיה:
שאלות ותשובות רמ״א · חלק ק׳ סימן י״ט
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheelot uTeshuvut Remah, Warsaw, 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שאלות ותשובות רמ״א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.