מלמד להועיל חלק ג · חלק צ״ח סימן ב׳

תשובה:באמת תירוצו של הב"י אינו מעלה ארוכה לדברי הרמב"ם, וע"כ אמרתי ליישב בע"ה דבריו בענין אחר, והרמב"ם והראב"ד לשטתייהו אזלו ואלו ואלו דברי אלקים חיים, דהנה בפ' ט"ו מהלכות טומאת אוכלין פליגי הרמב"ם והראב"ד דהרמב"ם סובר דמקוה פחות ממ' סאה מקבלת טומאה אי נפלו מים טמאים לתוכו לרצון, אמנם הראב"ד סובר דאין המים שבמקוה מקבלין טומאה עד שיתלשו עיי"ש, וא"כ א"ש דפסק הרמב"ם דאם נפלו לתוך מקוה פחות ממ' סאה אפי' פחות מג' לוגין מים שאובין טמאין דפסולין להקוות עליהן דמיירו שנפלו לתוכן לרצון וא"כ נהי דפחות מג' לוגין אינן פוסלין משום שאובין מ"מ הרי הן מטמאין את מי המקוה ואין המקוה יכול להטהר אא"כ רבו מי גשמים או שטפו למר כדאית לי' ולמר כדאית לי' ואיך יטבלו במקוה שמימיו טמאין הא כל עצמו של מקוה שמטהר הוא רק מפני שהוא עצמו אינו מקבל טומאה דכתב יהי' טהור ואם הוא טמא איך יטהר. אמנם כל זה אם גם בנפילת המים טמאים היה המקוה חסר, אך אם אינו חסר למ' אלא קורטוב ונפלו לתוכו פחות מג' לוגין מים שאובין טמאין, א"כ מדאורייתא נשלם שיעור מקוה דמיעוט שאוב כשר מדאורייתא אף אם השאובין טמאין דלא מצינו חילוק במיעוט שאוב בין טמאין לטהורין וא"כ מדאורייתא הרי נשלם כאן שיעור מקוה והמים הטמאין חזרו לטהרה ע"י מקוה, ונהי דאמרו חכמים דפחות מג' לוגין מים שאובין אעפ"י שאינן פוסלין מ"מ אינן מכשירין, מ"מ לענין טומאה כיון מדאורייתא הוי מקוה שלם אינו מקבל טומאה, וא"כ שפיר פסק הרמב"ם דאם ירד קורטוב של מים גשמים ונשלם המקוה דכשר לטבילה שהרי לא נטמא המקוה. אמנם הראב"ד לשיטתו דסובר דמקוה אפי' פחות ממ' סאה אינו מקבל טומאה אפילו אם נפלו מים טמאים לרצון שפיר פסק דכשרים להקוות עליהם.